מאמר
על התיאוריה של חרדה ואשמה
A Contribution to the Theory of Anxiety and Guilt
מאמרה של מלאני קליין מ־1948 בכתב העת International Journal of Psycho-Analysis על מקורות החרדה והאשמה. קליין מעגנת את החרדה ביצר המוות הפועל בתוך האורגניזם, שהאני חווה כפחד מכליה. היא מבחינה בין שני סוגים: חרדה רדיפתית, שהיא פחד לעצמי, וחרדה דפרסיבית ואשמה, שהן פחד לאובייקט האהוב. את שתיהן היא מוצאת כבר בחודשי החיים הראשונים, ומעמידה את תפיסתה מול תורת החרדה המאוחרת של פרויד. המאמר נדפס שוב בשם "On the Theory of Anxiety and Guilt" בקובץ Developments in Psycho-Analysis (1952).
רעיונות מרכזיים
- החרדה נובעת מיצר המוות הפועל בתוך האורגניזם, והאני חווה אותה כפחד מכליה.
- חרדה רדיפתית היא פחד לעצמי.
- חרדה דפרסיבית ואשמה הן פחד לאובייקט האהוב.
- שני סוגי החרדה מקורם בחודשי החיים הראשונים.
- קליין מעמידה את תפיסתה מול תורת החרדה המאוחרת של פרויד.
מה הוא מראה
מלאני קליין הצגת חרדה רדיפתית
קליין מנגידה כבר ב-1935 בין פחדים פרנואידיים לגורל העצמי לבין חרדה דיכאונית לגורל האובייקט האהוב. ב-1948 היא מציגה את החרדה הרדיפתית באופן שיטתי ומעגנת אותה ביצר המוות הנחווה כפחד מהשמדה.
מלאני קליין הצגת חרדה דיכאונית
הוצגה יחד עם העמדה הדיכאונית ב-1935 כחרדה ואשמה לגורל האובייקט האהוב. ב-1948 ניסחה אותה קליין באופן שיטתי מול החרדה הרדיפתית.