פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית ילידת גרמניה, שהוכשרה בברלין ועברה אנליזה אצל קרל אברהם ואצל הנס זקס. בשנות העשרים הייתה מן הראשונים שערערו על תיאורו של פרויד את ההתפתחות הנשית, בטענה שהוא משקף נקודת מבט גברית. לאחר שעברה לארצות הברית ב־1932, בנתה תאוריה של הנוירוזה סביב החרדה הבסיסית, האסטרטגיות שבהן אנשים מתגוננים מפניה והדימוי המואדר של העצמי, ונתנה לתרבות וליחסים בהווה משקל רב יותר מאשר לדחף. פרישתה מן האנליזה האורתודוקסית ב־1941 הביאה אותה לייסד את האגודה לקידום הפסיכואנליזה ואת המכון האמריקאי לפסיכואנליזה.
- לידה
- 1885
- פטירה
- 1952
- ידוע בזכות
- השפיע על
- ארנסט ג'ונס
באנליזה אצל
ביקורת על
- קנאת הפין 1923 החל בהרצאתה בקונגרס של 1922 ערערה הורני על התפיסה שקנאת הפין ראשונית ומכרעת אצל נשים, כינתה אותה בלתי מספקת מבחינת החשיבה הביולוגית ותוצר של הטיה גברית, וב־1939 ראתה בה תופעה שהתרבות מחזקת.
- תסביך אדיפוס 1939 הורני שללה מתסביך אדיפוס בסיס ביולוגי, וראתה בהיקשרות הילד להורה תגובה לתנאים במשפחה.
- נרקיסיזם 1939 הורני דחתה את הנרקיסיזם כהשקעה ליבידינלית באני, ותיארה אותו מחדש כהתנפחות עצמית, נטייה נוירוטית הבאה במקום הערכה עצמית שאבדה.
הצגת
- קנאת הרחם 1926 המילה של הורני עצמה הייתה Mutterschaftsneid, קנאה באימהות; השם האנגלי womb envy נקשר לרעיון מאוחר יותר.
- חרדה בסיסית 1937 הורני טבעה את המונח חרדה בסיסית בספרה ״האישיות הנוירוטית של זמננו״, והוא נשאר נקודת המוצא של תורת הנוירוזה המאוחרת שלה.
- נטיות נוירוטיות 1939 הורני הציעה את המונח בספרה ״דרכים חדשות בפסיכואנליזה״ כמקבילה לדחפים האינסטינקטואליים של פרויד, וב״הקונפליקטים הפנימיים שלנו״ קיבצה את הנטיות מחדש לתנועה אל האנשים, נגדם והרחק מהם.