מושג
פנטזיה לא־מודעת
הביטוי הנפשי של הדחפים כפי שהתאוריה הקלייניאנית מבינה אותו: דמיונות לא־מודעים, גופניים וחסרי מילים בתחילתם, שבהם התינוק חווה את דחפיו כהתנהלות עם אובייקטים, כגון הכנסתם פנימה, תקיפתם או היותו מותקף על ידם. פרויד דיבר על פנטזיות לא־מודעות כעל חלומות בהקיץ שהודחקו או שמעולם לא היו מודעים; סוזן אייזקס, בהמשך לאנליזות של ילדים שערכה מלאני קליין, טענה ב־1943 שהפנטזיה פועלת מראשית החיים, שהיא התוכן הראשוני של כל התהליכים הנפשיים הלא־מודעים, ושהיא מעצבת את התפיסה, החשיבה, הסימפטומים והיחס לאנליטיקאי. מתרגמיו האנגלים של פרויד כתבו phantasy, באותיות ph, כדי להבחינה מן ה־fantasy המודעת.
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 1
פותח בידי
- סוזן אייזקס 1943 במאמר ״טבעה ותפקידה של הפנטזיה״, שהוצג ב־1943 בפתיחת הדיונים השנויים במחלוקת ופורסם ב־1948, הרחיבה אייזקס את מושג הפנטזיה הלא־מודעת של פרויד: הפנטזיה היא הביטוי הנפשי של כל דחף, פועלת מראשית החיים, והיא התוכן הראשוני של כל התהליכים הנפשיים הלא־מודעים.
- מלאני קליין אייזקס מייחסת לאנליזות שערכה קליין לילדים צעירים את המשקל ההולך וגדל של הפנטזיה הלא־מודעת; מאמרה שלה נתן צורה תאורטית למושג כפי שקליין השתמשה בו.
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד אייזקס מחזירה את המשמעות הפסיכואנליטית של המונח לפרויד, שהכיר בקיומן של פנטזיות לא־מודעות; המושג הקלייניאני הרחב בנוי על יסודותיו.