מושג
רגרסיה
חזרה לצורה מוקדמת יותר של תפקוד נפשי: לדרכי חשיבה מוקדמות, לשלב מוקדם של התפתחות הליבידו או לצורות קשר מוקדמות עם אחרים. פרויד השתמש במושג מאז "פשר החלום" (1900), הן לתנועתו של החלום לאחור אל התפיסה והן לנסיגת הליבידו אל נקודות קיבעון ישנות בנוירוזה; מאוחר יותר ראו פרנצי, בלינט וויניקוט ברגרסיה שבתוך האנליזה דבר שיכול גם לשרת את הטיפול.
- מושגי־משנה
- רגרסיה שפירה ורגרסיה ממאירה
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 3
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1900 פרויד הציג את הרגרסיה בפרק השביעי של ״פשר החלום״ (1900), לתנועתו של החלום לאחור במנגנון הנפשי אל עבר התפיסה; מאוחר יותר דיבר גם על רגרסיה זמנית וצורנית, ובהן שיבת הליבידו אל נקודות קיבעון מוקדמות.
עובד מחדש בידי
- מיכאל בלינט 1968 בלינט ממשיך את ניסוייו הטכניים של פרנצי ורואה ברגרסיה שבתוך האנליזה לא רק התנגדות, אלא מצב שהאנליטיקאי צריך לדעת לפגוש, ושבצורתו השפירה עשוי לפתוח דרך להתחלה חדשה. לכך מוקדשים 'ריגושים ורגרסיות' (1959) ו'השבר הבסיסי', שכותרתו המשנית היא 'היבטים טיפוליים של רגרסיה' (1968).