מושג
קביעות האובייקט
היכולת לשמור דימוי פנימי יציב וטעון רגש של האם, ומאוחר יותר של אחרים, המחזיק יחד את צדדיה המספקים והמתסכלים ונשמר גם בהיעדרה, כך שהילד יכול להיות רחוק ממנה בלי להיות מוצף. היינץ הרטמן טבע את המושג; מאהלר עשתה את השגת קביעות האובייקט הליבידינלית, יחד עם גיבוש האינדיבידואליות, לתת-השלב הרביעי והפתוח של הספרציה-אינדיבידואציה, המתחיל בשנה השלישית. המושג שונה מקביעות האובייקט במובן של פיאז'ה, העוסקת בידיעה שדברים מוסיפים להתקיים, בכך שהוא עניין של רגש ולא רק של ידיעה.
להמשך קריאה- חיבורים מרכזיים
- 1
פותח בידי
- מרגרט מאהלר 1975 מאהלר עשתה את קביעות האובייקט הרגשית ליעד הפתוח של התת-שלב הרביעי: דימוי פנימי יציב של האם, העומד בפני תסכול והיעדרות. את המונח, שטבע הרטמן, היא אימצה ולא המציאה.