מושג
מטונימיה
בהוראתו של לאקאן, החיבור של מסמן למסמן לאורך שרשרת המסמנים, מילה למילה. החיבור הזה מעביר את המשמעות הלאה ודוחה אותה שוב ושוב, בלי לחצות אל המסומן. לאקאן שאל את המונח מן ההבחנה שערך יאקובסון ב-1956 בין הקוטב המטונימי של הלשון, הנשען על צירוף ועל סמיכות, לבין הקוטב המטפורי, הנשען על בחירה ועל החלפה. במאמר «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957) עשה לאקאן את המטונימיה למבנה של ההתקה אצל פרויד, האמצעי שבו הלא-מודע עוקף את הצנזורה. עוד קבע כי התשוקה היא מטונימיה, כשם שהסימפטום הוא מטפורה: התשוקה מכוונת תמיד אל דבר אחר, ולכן היא גולשת לאורך השרשרת ואינה נחה לעולם על אובייקט.
התפתחות
1957
הוצג בידי ז׳אק לאקאן
במאמר «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957, קובץ ב-Écrits) הופך לאקאן את הקוטב המטונימי של יאקובסון למושג פסיכואנליטי. המטונימיה נעשית החיבור מילה למילה לאורך שרשרת המסמנים, ולאקאן מציב אותה לצד המטפורה: הסימפטום הוא מטפורה והתשוקה היא מטונימיה.
מתוך כתבים (1966)
קשרים
- 1957 הוצג בידי ז׳אק לאקאן
במאמר «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957, קובץ ב-Écrits) הופך לאקאן את הקוטב המטונימי של יאקובסון למושג פסיכואנליטי. המטונימיה נעשית החיבור מילה למילה לאורך שרשרת המסמנים, ולאקאן מציב אותה לצד המטפורה: הסימפטום הוא מטפורה והתשוקה היא מטונימיה.
- 1957 נגזר מתוך התקה
לאקאן קורא את ההתקה (Verschiebung) של פרויד בעבודת החלום כמטונימיה: העתקת המשמעות מיסוד אחד לבא אחריו לאורך השרשרת, שבה הלא-מודע משתמש כדי לחמוק מן הצנזורה. באותו אופן הוא קורא את העיבוי כמטפורה.
- 1957 כנגדו ניצב מטפורה
בעקבות יאקובסון, לאקאן עושה את המטפורה ואת המטונימיה לשני הקטבים המנוגדים של פעולת המסמן. המטפורה מחליפה מסמן במסמן וחוצה את הקו המפריד אל המשמעות; המטונימיה מחברת מסמן למסמן ומשאירה את הקו במקומו. את הצמד הוא ממפה על העיבוי ועל ההתקה, ועל הסימפטום ועל התשוקה.
חיבורים
- 1966
קובץ מאמריו של לאקאן, שראה אור בהוצאת Seuil ב-1966: כרך של כתשע מאות עמודים, המכנס מאמרים וחיבורים שנכתבו במשך שלושה עשורים, בין 1936 ל-1966. נכללים בו הטקסט על שלב המראה שהוצג בציריך ב-1949; נאום רומא מ-1953, «הפונקציה והשדה של הדיבור והלשון בפסיכואנליזה», שכונה המניפסט המכונן של הלאקאניזם; «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957); והמאמר מ-1958 על הטיפול בפסיכוזה. במאמרים אלה מוביל לאקאן את 'החזרה לפרויד' שלו דרך הבלשנות הסטרוקטורלית, קורא את הלא-מודע כבנוי כשפה, ויוצא נגד פסיכולוגיית האגו של הרטמן, קריס ולוונשטיין. הספר היה לרב-מכר בצרפת ועשה את לאקאן ל'פרויד הצרפתי', אך גם קיבע את המוניטין שלו ככותב קשה. התרגום השלם הראשון שלו לאנגלית, מאת ברוס פינק בשיתוף הלואיז פינק וראסל גריג, ראה אור בהוצאת W. W. Norton ב-2006.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- כתבים1966מקור לקשר