מושג
הגנה מאנית
בתאוריה של מלאני קליין, קבוצת הגנות מפני הכאב של העמדה הדיכאונית: החרדה והאשמה על הפגיעה באובייקט האהוב, והתלות בו. ביניהן הכול-יכולות, הכחשת המציאות הנפשית, והניצחון על האובייקט, שנשלט ומבוזה כאילו אינו חשוב ואפשר להחליפו בקלות. קליין תיארה אותן במאמריה מ-1935 ומ-1940. ב-1935 דיברה על עמדה מאנית, אך בהמשך ראתה בהגנות אלה חלק מן העמדה הדיכאונית. במידה מתונה הן עוזרות לאגו לעבור מצבים בלתי נסבלים. בעודף הן חוסמות את האבל ואת התיקון האמיתי, ואת התיקון עצמו הן הופכות למאני, תיקון כול-יכול שאין בו דאגה ממשית לאובייקט. מאמרו של ויניקוט 'ההגנה המאנית' (1935) אימץ את הרעיון במונחים שלו.
התפתחות
1935
הוצג בידי מלאני קליין
קליין מתארת את ההגנות המאניות, הכול-יכולות, ההכחשה והשליטה המנצחת, במאמרה מ-1935 כדרך להימלט מן החרדה הדיכאונית. ב-1940 היא מראה כיצד הן חוסמות את האבל.
מתוך תרומה לפסיכוגנזה של מצבים מאניים-דפרסיביים (1935);אבל ביחס למצבים מאניים-דפרסיביים (1940)
קשרים
- 1935 הוצג בידי מלאני קליין
קליין מתארת את ההגנות המאניות, הכול-יכולות, ההכחשה והשליטה המנצחת, במאמרה מ-1935 כדרך להימלט מן החרדה הדיכאונית. ב-1940 היא מראה כיצד הן חוסמות את האבל.
חיבורים
- 1940
אבל ביחס למצבים מאניים-דפרסיביים
מאמרה של מלאני קליין מ־1940 בכתב העת International Journal of Psycho-Analysis קושר את האבל התקין לעמדה הדפרסיבית של הינקות. לטענתה, האָבל עובר מצב מאני־דפרסיבי מתון וחולף ויוצא ממנו. אובדן ממשי מעורר מחדש את הפחד המוקדם שהאובייקטים הפנימיים האהובים אבדו, ועבודת האבל בונה מחדש את העולם הפנימי בכך שהיא משיבה אותם למקומם. העמדה הדפרסיבית של הינקות באה לידי ביטוי בנוירוזה הינקותית, שבאמצעותה היא מעובדת ונגברת בהדרגה. המאמר מפתח גם את ההגנות המאניות, ובהן ניצחון, שליטה ובוז.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- תרומה לפסיכוגנזה של מצבים מאניים-דפרסיביים1935מקור לקשר
- אבל ביחס למצבים מאניים-דפרסיביים1940מקור לקשר