האגו הליבידינלי

במודל של פיירברן, החלק המפוצל של האגו שנשאר קשור לאובייקט הפנימי המעורר, הצד של ההורה המוקדם שעורר צורך בלי לענות עליו. הוא נושא את הכמיהה שלא נענתה ומשמר אותה בצורה מודחקת, מקווה ומתוסכלת, והחבלן הפנימי תוקף אותו. פיירברן מיקם אותו בערך במקום שפרויד מיקם את הסתמי, אבל כחלק מובנה של האגו ולא כמאגר של דחפים.