מושג
הוספיטליזם
הידרדרות גופנית ונפשית של תינוקות השוהים זמן ממושך במוסדות שבהם מאכילים אותם ומטפלים בהם טיפול גופני, אך אין להם קשר יציב וחם עם אם או עם מי שבאה במקומה. רופאי ילדים השתמשו במונח מסוף המאה התשע עשרה לציון הנזק שגורם שהות ממושכת בבתי חולים ובמוסדות לילדים נטושים, וייחסו אותו בדרך כלל לזיהומים ולתנאי היגיינה ירודים. ב-1945 ניסח אותו רנה שפיץ מחדש כתסמונה פסיכיאטרית שמקורה בחסך רגשי מוחלט בשנת החיים הראשונה: ירידה חדה ברמת ההתפתחות, הסתגרות, עיכוב בגדילה, פגיעות למחלות ותמותה גבוהה – נזק שראה בו ברובו בלתי הפיך. הוא העמיד אותו מול הדיכאון האנקליטי, הצורה החלקית וההפיכה. מחקריו, והסתייגויות המתודולוגיות שעלו נגדם, הזינו את הוויכוח שלאחר המלחמה על החסך האימהי.
עובד מחדש בידי
- רנה שפיץ 1945 המונח רווח ברפואת ילדים מסוף המאה התשע עשרה; במאמרו מ-1945 ניסח שפיץ מחדש את סיבותיו וייחס את הידרדרותם של תינוקות במוסדות להיעדרות האם ולא לזיהומים.
זכה לביקורת מצד
- סמואל פינו 1955 סקירתו של פינו מ-1955 ערערה על הראיות שהביא שפיץ להוספיטליזם.
הוליד את
- חסך אימהי פרשנותם של שפיץ ווולף להוספיטליזם הזינה את תאוריית החסך האימהי שניסח בולבי אחרי המלחמה, ומושג ההוספיטליזם הורחב מאוחר יותר לחסך אימהי חמור וממושך בכלל.