מושג
הדחף האפיסטמופילי
הדחף לדעת ולחקור. פרויד כינה אותו Wisstrieb, יצר הידיעה, וקשר אותו למחקריהם המיניים של ילדים: מאין באים התינוקות ובמה נבדלים המינים. מלאני קליין העמידה אותו במרכז ההתפתחות המוקדמת. לדבריה הוא מתעורר עם קונפליקט אדיפוס המוקדם, לקראת סוף השנה הראשונה, ומכוון תחילה אל פנים גוף האם ואל מה שהילד מדמיין שיש בו: הפין של האב, תינוקות, צואה. משום שהוא מתמזג עם הסדיזם ועם פנטזיות של חדירה בכוח, הוא נעשה במהרה מקור לחרדה ולאשמה. חרדה מופרזת מפני מה שהותקף או הוסתר בפנים עלולה לעכב את הסקרנות, את הלמידה ואת היכולת לחשוב. כשהחרדה מעובדת, הדחף יכול לעבור סובלימציה לעניין אינטלקטואלי. קליין פיתחה זאת ב'שלבים מוקדמים של קונפליקט אדיפוס' (1928) ובמאמרה על עכבה אינטלקטואלית (1931).
התפתחות
1928
פותח בידי מלאני קליין
קליין מאמצת את יצר הידיעה של פרויד וקושרת אותו לקונפליקט אדיפוס המוקדם ולפנטזיות סדיסטיות על פנים גוף האם (1928). ב-1931 היא מייחסת את העכבה האינטלקטואלית לחרדה שקשר זה מעורר.
מתוך תרומה לתיאוריה של עכבה אינטלקטואלית (1931);שלבים מוקדמים של הקונפליקט האדיפלי (1928)
קשרים
- 1928 פותח בידי מלאני קליין
קליין מאמצת את יצר הידיעה של פרויד וקושרת אותו לקונפליקט אדיפוס המוקדם ולפנטזיות סדיסטיות על פנים גוף האם (1928). ב-1931 היא מייחסת את העכבה האינטלקטואלית לחרדה שקשר זה מעורר.
חיבורים
- 1928
שלבים מוקדמים של הקונפליקט האדיפלי
הרצאה שנשאה מלאני קליין בקונגרס אינסברוק ב־1927 ופורסמה ב־1928, באנגלית ובגרמנית בשם "Frühstadien des Ödipuskonfliktes". על סמך האנליזות שערכה בילדים צעירים, קליין מקדימה את ראשית הקונפליקט האדיפלי ואת ראשית העל־אני לתסכולי הגמילה לקראת סוף השנה הראשונה, תקופה שלדבריה שולטות בה הסדיסטיות האוראלית והאנאלית. היא מתארת "שלב נשיות" שעוברים ילדים משני המינים, ודחף אפיסטמופילי המכוון אל פנים גוף האם. לפי תיאורה, חרדה ואשמה מופיעות כבר בשלב מוקדם זה, הרבה לפני התקופה שפרויד ייחס לתסביך אדיפוס.
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- תרומה לתיאוריה של עכבה אינטלקטואלית1931מקור לקשר
- שלבים מוקדמים של הקונפליקט האדיפלי1928מקור לקשר