מושג
פונקציית אלפא
השם הריק במכוון שנתן ביון לפונקציה הנפשית ההופכת רשמים חושיים וחוויה רגשית גולמיים ליסודות אלפא, שאפשר לאחסן בזיכרון ולהשתמש בהם בחלימה ובחשיבה. כשהיא נכשלת, החוויה נותרת כיסודות ביתא לא מעובדים שאפשר רק לסלק. היא מתפתחת לראשונה אצל התינוק בזכות יכולתה של האם לקלוט את מצביו ולהתמיר אותם.
- מושגי־משנה
- לחלום את עצמך אל תוך הקיום
- הוצג בידי
- וילפרד ביון
- חיבורים מרכזיים
- 3
הוצג בידי
- וילפרד ביון 1962
נגזר מתוך
- עבודת החלום 1962 ביון עיצב את פונקציית אלפא על פי דגם החלימה: זו הפונקציה המאפשרת את ה"חלום", ויסודות האלפא שהיא מייצרת דומים לדימויים החזותיים של החלום, ואולי זהים להם, אותם דימויים שהפירוש של פרויד מפענח לתוכנם הסמוי.
פותח בידי
- תומאס ה. אוגדן 2003 בעקבות ביון, אוגדן רואה בחלימה את העבודה שפונקציית אלפא מאפשרת, בערות כמו בשינה. על כשלון העבודה הזו הוא בונה את הרעיון הקליני שלו על חלומות שלא נחלמו.