ספר
אוצר המילים של הפסיכואנליזה
Vocabulaire de la psychanalyse
מילון של מושגי הפסיכואנליזה מאת ז'אן לפלאנש וז'אן-ברטראן פונטאליס, שהוכן במשך שמונה שנים ביוזמת דניאל לגאש ויצא לאור ב־1967 בהוצאת Presses universitaires de France, בסדרה Bibliothèque de psychanalyse שבעריכת לגאש. התרגום האנגלי של דונלד ניקולסון-סמית, The Language of Psycho-Analysis, יצא בהוצאת Hogarth Press ב־1973. פרויד שב ותיקן את התיאוריה שלו ומעולם לא קיבע אותה בשיטה סופית, ולכן במקום הגדרות יבשות כל ערך מתחקה אחר האופן שבו מושג נוצר והשתנה בכתביו, מבסס את התיאור בקטעים הרלוונטיים ומציג את קשייו. הערכים, בסדר אלפביתי, משתרעים מ״תגובה מפרקת״ (abreaction) ועד ״עיבוד״ (working-through), וכוללים גם מונחים של אנליטיקאים מאוחרים יותר, כגון שלב המראה והאובייקט המעברי. כמה מן הערכים החזירו לשימוש מושגים פרוידיאניים שנשכחו, ובראשם après-coup (״לאחר מעשה״) ו־Anlehnung, שתורגם ל־étayage (הישענות). הספר תורגם ליותר מעשרים שפות והיה לספר יסוד.
רעיונות מרכזיים
- כל מושג נבחן לאורך התפתחות מחשבתו של פרויד, יחד עם הקטעים שעליהם הוא נשען, במקום להיות מקובע בהגדרה אחת.
- מאחר שפרויד מעולם לא הפך את התיאוריה שלו לשיטה סגורה, המילון משחזר את ההיגיון הפנימי ואת ההתפתחות של מושגיו.
- הערך après-coup אסף את השימושים המפוזרים של פרויד במילה nachträglich למושג אחד והעמיד אותו במרכז המחשבה הפרוידיאנית.
- התרגום של Anlehnung ל־étayage החזיר מן השכחה את מושג ההישענות, שבו המיניות נשענת על פונקציות השימור העצמי.
- המילון עוסק גם במושגים שהוכנסו אחרי פרויד, כגון שלב המראה והאובייקט המעברי.
מה הוא מראה
- 1967
ז'אן לפלאנש בשיתוף עם ז'אן-ברטראן פונטאליס
השניים, שלמדו יחד בליציאון אנרי הרביעי, חיברו יחד את המסה על הפנטזיה הראשיתית (1964), ובמשך שמונה שנות עבודה ביוזמת דניאל לגאש את ״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ (1967).
- 1967
ז'אן לפלאנש פיתוח בדיעבד
הערך ״Après-coup״ ב״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ אסף את השימושים המפוזרים של פרויד במילה nachträglich למושג אחד והעמיד אותו במרכז המחשבה הפרוידיאנית. מאוחר יותר הציע לפלאנש באנגלית את המונח afterwardsness במקום ״deferred action״ וקרא אותו לאור תיאוריית הפיתוי המוכלל.
- 1967
ז'אן-ברטראן פונטאליס פיתוח בדיעבד
כשותף לכתיבת ״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״, פונטאליס שותף לערך ״Après-coup״, שהציג לראשונה את ה־Nachträglichkeit של פרויד כמושג בפני עצמו.
- 1964
ז'אן לפלאנש פיתוח פנטזיה ראשיתית
במאמר ״פנטזיה ראשיתית, פנטזיות על אודות הראשית, ראשית הפנטזיה״ (1964) קראו לפלאנש ופונטאליס את הפנטזיות הראשיתיות של פרויד, הסצנה הראשיתית, הפיתוי והסירוס, כפנטזיות על אודות הראשית. כל אחת מהן מעלה על הבמה תשובה לחידת ראשיתו של הסובייקט: ראשית הסובייקט, ראשית המיניות וראשית ההבדל בין המינים.
- 1970
ז'אן לפלאנש פיתוח הישענות
״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ (1967) תרגם את ה־Anlehnung של פרויד ל־étayage והחזיר את המונח מן השכחה. בפרק הראשון של ״חיים ומוות בפסיכואנליזה״ (1970) עושה אותו לפלאנש לדגם של היווצרות הדחף המיני: הוא נשען על פונקציה חיונית כמו ההזנה ואז פונה ממנה. מאוחר יותר קבע שההישענות אינה מספיקה בלי הפיתוי מצד המבוגר.
הצגת כל ה־9 הצגת פחות
- 1895
זיגמונד פרויד הצגת בדיעבד
פרויד השתמש במונחים nachträglich ו־Nachträglichkeit משנות ה־90 של המאה ה־19, ובמלואם ב״טיוטה לפסיכולוגיה מדעית״ מ־1895, שבה זיכרון הופך לטראומה רק בדיעבד, ובמכתביו לפליס. לפלאנש ופונטאליס אספו לימים שימושים אלה למושג אחד.
- 1915
זיגמונד פרויד הצגת פנטזיה ראשיתית
פרויד כינה בשם Urphantasien את הפנטזיות הראשיתיות במאמר ״מקרה של פרנויה הסותר את התיאוריה הפסיכואנליטית של המחלה״ (1915): הפנטזיות על צפייה ביחסי המין של ההורים, על פיתוי ועל סירוס. בהרצאה ה־23 של ״הרצאות מבוא לפסיכואנליזה״ (1916–1917) העלה את האפשרות שהן מורשת פילוגנטית.
- 1900
זיגמונד פרויד הצגת רגרסיה
פרויד הציג את הרגרסיה בפרק השביעי של ״פשר החלום״ (1900), לתנועתו של החלום לאחור במנגנון הנפשי אל עבר התפיסה; מאוחר יותר דיבר גם על רגרסיה זמנית וצורנית, ובהן שיבת הליבידו אל נקודות קיבעון מוקדמות.
זיגמונד פרויד הצגת לא-מודע
המילה הייתה בשימוש אצל פילוסופים לפניו, אך המושג הפסיכואנליטי – לא-מודע שנוצר בהדחקה ושתכניו מגיעים לתודעה רק לאחר שההתנגדויות נכבשות – הוא של פרויד; לפלאנש ופונטליס רואים בו את המילה האחת המסכמת את תגליתו.