מאמר
התוכן הפסיכולוגי במקרה של חולה בסכיזופרניה
Über den psychologischen Inhalt eines Falles von Schizophrenie (Dementia praecox)
עבודת הדוקטור של שפילריין מנתחת את דבריה של מטופלת בשיטיון פרנואידי, אישה נבונה ומשכילה שדיבורה השופע תועד כמעט מילה במילה, כדי שהקוראים יוכלו לבחון את פרשנויותיה, שרבות מהן אושרו בידי המטופלת עצמה. שפילריין מתייחסת לדיבור הנראה מפורק כאל שפה שיש לתרגם ״לשפתנו״, וקוראת את תיק המחלה רק לקראת הסוף כדי לא להיות מושפעת ממנו; היא מראה שהדיבור מאורגן בסמלים: הדת מסמלת את המיניות, מילים כמו ״סיסטיני״ ו״לקתלן״ נושאות משמעויות מיניות בזכות צלילן ואסוציאציות שהן מעוררות, האדמה מסמלת אישה, ורעיונות מבוטאים שוב ושוב באמצעות היפכם. פנטזיות על בני אדם העשויים מעפר, מאפר או מאבן מועמדות לצד סיפורי הבריאה של המיתוס, וחווייתה של המטופלת, שחשה את תסביכיה כישויות עצמאיות, משמשת תמיכה בתאוריית העצמאות של התסביכים. ב״תמורות וסמלים של הליבידו״, שראה אור באותו כרך, ציטט יונג את המחקר בשל הקשרים שהראה בין תצורות מיתולוגיות לתצורות פתולוגיות, והדגיש שהיא מצאה את הסמליות שלו באופן עצמאי, בלי תלות בו.
רעיונות מרכזיים
- דיבורה של מטופלת סכיזופרנית, שתועד כמעט מילה במילה, ניתן לתרגום לשפה רגילה, והמטופלת עצמה מאשרת לעתים קרובות את הפרשנות.
- הדיבור מאורגן בסמלים שנושאים משמעויות מיניות, והדת מסמלת בו את המיניות.
- ביטוי רעיון באמצעות היפוכו חוזר לאורך כל יצירת הסמלים של המטופלת.
- פנטזיות פסיכוטיות על בריאה מעפר, מאפר ומאבן מקבילות לסיפורי בריאה מיתולוגיים.
- המטופלת חווה את תסביכיה כישויות עצמאיות, ובכך תומכת בתאוריית העצמאות של התסביכים.