ספר
אומנות זו של הפסיכואנליזה: לחלום חלומות שלא נחלמו וזעקות שנקטעו
This Art of Psychoanalysis: Dreaming Undreamt Dreams and Interrupted Cries
קובץ מסות שראה אור ב־2005 בסדרה New Library of Psychoanalysis של הוצאת ראוטלדג׳. תומאס אוגדן שואל מדוע החלימה היא הפעילות הפסיכואנליטית החשובה ביותר של הנפש, ומציע דרך חדשה להמשיג את מקומה של החלימה בנפש האדם. בהישען על פרויד, קליין, ויניקוט וביון הוא בוחן את הרעיון שהפסיכופתולוגיה היא ביטוי לקריסת יכולתו של אדם לחלום את חווייתו, וחוקר כיצד האנליטיקאי משתתף מבחינה נפשית בחלימתו של המטופל. תיאורים קליניים משולבים לאורך כל הספר, המבקש להעביר לא רק מערך של טכניקות אלא דרך אנושית להיות עם מטופלים. בין פרקיו מסת הכותרת על חלימת חלומות שלא נחלמו ועל זעקות שנקטעו, קריאה חדשה בראשיתה של תאוריית יחסי האובייקט, "על אי־היכולת לחלום", "מה נכון, ורעיון של מי זה היה?", קריאה בביון, "על החזקה והכלה, הוויה וחלימה" ומסה על הכתיבה הפסיכואנליטית.
רעיונות מרכזיים
- החלימה היא הפעילות הפסיכואנליטית החשובה ביותר של הנפש.
- הפסיכופתולוגיה היא ביטוי לקריסת יכולתו של אדם לחלום את חווייתו.
- האנליטיקאי משתתף מבחינה נפשית בחלימתו של המטופל, וחולם את החלומות שהמטופל לא היה מסוגל לחלום.
- הספר מציע קריאה חדשה בראשיתה של תאוריית יחסי האובייקט ומבחין בין החזקה להכלה.
- האנליזה מוצגת כדרך אנושית וחומלת להיות עם מטופלים, ולא רק כמערך של טכניקות.
מה הוא מראה
- 2003
תומאס ה. אוגדן הצגת לחלום את עצמך אל תוך הקיום
המאמר מ-2003 מציג את החלומות שלא נחלמו ואת החלומות הקטועים; הספר מ-2005 מנסח את משימת המטפל כחלימת החלומות שלא נחלמו של המטופל, כדי שהמטופל יוכל לחלום את עצמו אל תוך הקיום במלואו.
- 2005
לחלום את עצמך אל תוך הקיום נגזר מתוך רוורי
הרוורי של המטפל הוא הדרך העיקרית שבה הוא לוקח חלק בחלימת החלומות שלא נחלמו של המטופל.