ספר
התהליך הפסיכואנליטי
The Psycho-Analytical Process
ספרו הראשון של מלצר מתאר את מה שכינה ההיסטוריה הטבעית של האנליזה: סדר השלבים האופייני שבו נע תהליך אנליטי. הוא בנוי על דגם האנליזה של ילדים בחדר המשחקים ומורחב משם אל מבוגרים, ונשען על תיאורה של קליין את ההזדהות ההשלכתית ואת העולם הפנימי. התהליך עובר מכינוס ההעברה, דרך מיון הבלבולים הגאוגרפיים בין פנים לחוץ ובין עצמי לאובייקט, שיוצרת הזדהות השלכתית מסיבית, ואחר כך מיון הבלבולים האזוריים, אל סף העמדה הדיכאונית ואל תהליך הגמילה. הספר מבחין בין ההעברה המעוצבת מראש לבין ההעברה במובנה הממשי, ומראה כיצד מחזור התהליך כולו חוזר בתוך פגישה בודדת. חלקו השני עוסק במשימתו של האנליטיקאי: התהליך עם מטופלים מבוגרים, העבודה האנליטית והפסיכואנליזה כפעילות אנושית. המוציא לאור הנוכחי רואה בו את זרעי המודל המאוחר של מלצר לנפש, ובכלל זה את האיכות האסתטית של התהליך האנליטי.
רעיונות מרכזיים
- לאנליזה יש היסטוריה טבעית: סדר שלבים אופייני, שנצפה תחילה באנליזת ילדים ואחר כך אותר גם אצל מבוגרים.
- התהליך נפתח בכינוס ההעברה, שההזדהות ההשלכתית מארגנת אותו.
- הזדהות השלכתית מסיבית יוצרת בלבולים גאוגרפיים בין פנים לחוץ ובין עצמי לאובייקט, ויש למיין אותם לפני הבלבולים האזוריים.
- האנליזה מגיעה אל סף העמדה הדיכאונית ומסתיימת בתהליך של גמילה.
- ההעברה המעוצבת מראש, תפיסותיו המוקדמות של המטופל על האנליזה, נבדלת מן ההעברה במובנה הממשי.
- מחזור התהליך כולו חוזר בזעיר אנפין בתוך פגישה בודדת.
מה הוא מראה
דונלד מלצר פיתוח הזדהות השלכתית
מלצר חקר את ההזדהות ההשלכתית מ'התהליך הפסיכואנליטי' (1967), שם היא מארגנת את 'כינוס ההעברה', ועד 'הקלאוסטרום' (1992), שם הוא מבחין בין צורתה הפולשנית והכול-יכולה לבין תקשורת.