ספר
שנות הילדות הרכה: נפש הילד מלידה ועד גיל שש
The Nursery Years: The Mind of the Child from Birth to Six Years
The Nursery Years (לונדון: George Routledge and Sons, 1929) הוא ספרה הקצר של סוזן איזקס להורים, על חייו הנפשיים של הילד מלידה ועד גיל שש. איזקס מציינת שהטיפול הגופני בתינוקות עבר ממנהג למדע, ואילו הטיפול בנפשם עדיין נתון למצב הרוח, להרגל ולעקרונות מוסר. מאחר שהאירועים החשובים ביותר בחייו הנפשיים של הילד מתרחשים לפני בית הספר, ההורים הם שצריכים להבין מדוע הילד מתנהג כפי שהוא מתנהג, ולהביא לכך תבונה ולא רק חיבה. בהסתמך על הפסיכואנליזה ועל מחקרי ההתפתחות של גזל, בינה, ברט וטרמן, היא מציגה את המשחק כעבודתו של הילד וכאמצעי שבו הוא גדל, וטוענת שלתינוק חיים רגשיים עשירים מרגע הלידה: משאלות, פחדים, כעס, אהבה ושנאה. היא מתארת את מרכזיותו המוקדמת של הפה, את ההאכלה כחוויה של אהבה, את שלב הנשיכה ואת הרגש הקשור במעיים ובחינוך לניקיון, וממליצה על סבלנות, על גמילה הדרגתית ועל מניעה רגועה במקום ענישה. נורמות התפתחותיות, הנבנות מתצפית בילדים רבים, עוזרות להורים שלא לפנק את הילד יתר על המידה ושלא לדרוש ממנו יותר מדי. אחרי פרקים על הילד בגילים שתיים עד שש, ביחסו אל העולם ואל הוריו, באים תשובות לבעיות נפוצות, עצות בעניין צעצועים ורשימה קצרה של דברים שהורים אל להם לעשות. הספר הורחב ב-1932, נדפס שוב פעמים רבות עד 1971, והיה לספרה הנקרא ביותר של איזקס בקרב הורים.
רעיונות מרכזיים
- הטיפול בנפשו של הילד צריך להישען על הבנה, כפי שהטיפול בגופו בא להישען על המדע, ולא על מצב רוח, הרגל או עקרונות מוסר.
- השנים שלפני בית הספר מכריעות: האירועים החשובים ביותר בחייו הנפשיים של הילד כבר מאחוריו כשהמורה פוגש אותו, ולכן המשימה מוטלת על ההורים.
- המשחק הוא עבודתו של הילד: באמצעותו הוא רוכש מיומנות וידע, ובמשחק הדמיון הוא מוצא דרך אל עולם המבוגרים ומפלט מדרישותיו.
- לתינוק יש חיים רגשיים מרגע הלידה: משאלות ורצונות, פחדים וכעס, אהבה ושנאה קיימים מן ההתחלה.
- בינקות הפה הוא מרכז החיים הנפשיים; ההאכלה נחווית כאהבה, והגמילה צריכה להיות הדרגתית.
- החינוך לניקיון טעון רגש עז וצריך להיעשות בסבלנות ובלי הפחדה; קשיחות וביקורת מתמדת משאירות את הילד בדפוסים אינפנטיליים.
- מוטב לראות במציצת אגודל ובהרגלים דומים סימפטומים, ולהגיב עליהם בסיפוק ובחברה ולא בריסון.
- נורמות התפתחותיות, הנגזרות מתצפית בילדים רבים, מאפשרות להורים שלא לפנק את הילד יתר על המידה ושלא לדרוש ממנו יותר מדי.
- מבוגרים טועים בילדים בשתי דרכים הפוכות: הם מתייחסים לתינוקות כאילו אין להם נפש, ולילדים צעירים כאל יצורים מוסריים אחראים, טעות שאיזקס מייחסת לאשליה שיוצר הדיבור.
- איזקס מציעה עקרונות מנחים ולא כללים, שיש ליישם בגמישות, שכן הורים, ילדים ונסיבות שונים זה מזה.