ספר
האנליזה של העצמי
The Analysis of the Self
מה הוא מראה
- 1971
היינץ קוהוט עיבוד מחדש של העברה
מתאר העברות מראה והעברות אידיאליזציה בהפרעות אישיות נרקיסיסטיות.
- 1971
- 1971
היינץ קוהוט עיבוד מחדש של הכחשה
משתמש במונח של פרויד להכחשה (Verleugnung) לתיאור ״פיצול אנכי״ באישיות: דרישות גרנדיוזיות ארכאיות נשארות מודעות אך מבודדות מאגו המציאות ומתקיימות לצדו, בשונה מן ״הפיצול האופקי״ שבו ההדחקה מרחיקה אותן מן התודעה.
הצגת כל ה־13 הצגת פחות
- 1971
העברה נרקיסיסטית נגזר מתוך נרקיסיזם
קוהוט מייחס לנרקיסיזם קו התפתחות נפרד מאהבת האובייקט וקורא על שמו להעברות: האנליטיקאי מושקע בליבידו נרקיסיסטי ולא בליבידו אובייקטלי. פרויד סבר שמטופלים נרקיסיסטיים אינם מפתחים העברה כלל.
- 1971
העברה נרקיסיסטית נגזר מתוך זולתעצמי
בהעברות אלה המטופל חווה את האנליטיקאי כזולתעצמי, חלק מן העצמי הממלא את תפקודיו החסרים; מאוחר יותר כינה אותן קוהוט העברות זולתעצמי.
- 1971
העברה נרקיסיסטית נגזר מתוך העצמי הגרנדיוזי
העברת המראה היא החייאתו הטיפולית של העצמי הגרנדיוזי, כשם שהעברת האידיאליזציה היא החייאתו של דימוי ההורה המאודיאל.
- 1971
היינץ קוהוט הצגת זולתעצמי
מכנה זולתעצמיים את האובייקטים הארכאיים שאדם חווה כחלק מן העצמי ולא כמרכזי יוזמה עצמאיים.
- 1971
היינץ קוהוט הצגת העצמי הגרנדיוזי
מציב את העצמי הגרנדיוזי לצד דימוי ההורה המאודיאל כשתי התצורות הנרקיסיסטיות הארכאיות המתעוררות מחדש באנליזה; את שתיהן כינה לראשונה במאמר משנת 1968.
- 1974
אוטו קרנברג במחלוקת עם היינץ קוהוט
קרנברג וקוהוט נחלקו בשאלת האישיות הנרקיסיסטית: קוהוט ראה בה קו התפתחות נרקיסיסטי תקין שנעצר, שיש לאפשר לו להתפתח בהעברה, וקרנברג ראה בה מבנה פתולוגי והגנתי, טעון זעם וקנאה, שיש לעמת אותו ולפרש אותו.
- 1971
היינץ הרטמן השפעה על היינץ קוהוט
ספרו של קוהוט "The Analysis of the Self" (1971) יוצא מהגדרת הנרקיסיזם של הרטמן כהשקעה ליבידינלית בעצמי ולא באגו, הצעד שממנו התפתחה פסיכולוגיית העצמי של קוהוט.