גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

ספר

מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה: אינטגרציה

Relational Concepts in Psychoanalysis: An Integration

סטיבן מיטשל · 1988

"מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה: אינטגרציה", שראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד ב-1988, הוא ניסיונו של סטיבן א' מיטשל לעשות סדר בתחום שנראה לו מפוצל בין תיאוריות מתחרות. הספר נשען על ההבחנה שהוא וג'יי גרינברג שרטטו בספרם "יחסי אובייקט בתיאוריה הפסיכואנליטית" בין מודל הדחף, שבו היחסים עם הזולת נובעים מן החתירה לסיפוק הדחפים ומעוצבים על ידה, לבין המודלים ההתייחסותיים, שבהם היחסים עצמם הם ראשוניים ובלתי ניתנים לרדוקציה. מיטשל טוען שמודל הדחף מיצה את תועלתו, ושאת המסורות ההתייחסותיות, שפותחו חלקים-חלקים בידי כותבים שלעתים רחוקות הכירו בהנחות המשותפות להם, אפשר לשזור למודל אחד של קונפליקט התייחסותי: הפסיכואנליזה הבין-אישית, תיאוריית יחסי האובייקט הבריטית, פסיכולוגיית העצמי והפסיכואנליזה האקזיסטנציאלית. במודל זה הנפש משוקעת במטריצה התייחסותית בעלת שלושה ממדים: העצמי, האחר והמרחב שביניהם. במונחים אלה הספר חושב מחדש על המיניות, האינפנטיליזם והנרקיסיזם, על השפעת החוויה המוקדמת, על היחס בין עבר להווה, על השזירה של אשליה ומציאות, על מקומו של הרצון, על החזרה על חוויות כואבות ועל טבעו של המצב האנליטי ושל השינוי באנליזה.

רעיונות מרכזיים

  • הפסיכואנליזה התפצלה לתיאוריות רבות מכפי שהתחום יכול להכיל, והיא זקוקה למסגרת מאחדת.
  • מודל הדחף, הגוזר את היחסים עם הזולת מן החתירה לסיפוק הדחפים, מיצה את תועלתו.
  • הפסיכואנליזה הבין-אישית, תיאוריית יחסי האובייקט הבריטית, פסיכולוגיית העצמי והפסיכואנליזה האקזיסטנציאלית חולקות הנחות התייחסותיות שכותביהן לעתים רחוקות הכירו בהן, וניתן לשלבן במודל אחד של קונפליקט התייחסותי.
  • הנפש משוקעת במטריצה התייחסותית בעלת שלושה ממדים: העצמי, האחר והמרחב שביניהם.
  • המיניות, האינפנטיליזם והנרקיסיזם מפורשים מחדש כתופעות התייחסותיות ולא כביטויים של דחפים.
  • החזרה על חוויות כואבות, היחס בין עבר להווה וטבעו של השינוי באנליזה מוסברים במונחים התייחסותיים.

מה הוא מראה

  • 1983

    סטיבן מיטשל הצגת פסיכואנליזה התייחסותית

    מיטשל וג'יי גרינברג השתמשו לראשונה במונח "התייחסותי" כשם למשפחה של תאוריות בספרם מ-1983. מיטשל הפך אותו אחר כך לשמה של אסכולה: באינטגרציה שערך ב-1988, בכתב העת Psychoanalytic Dialogues ‏(1990), בסדרת הספרים Relational Perspectives ובמסלול ההתייחסותי בתוכנית הפוסט-דוקטורט של אוניברסיטת ניו יורק.
  • 1988

    סטיבן מיטשל הצגת מטריצה התייחסותית

    בספרו מושגים התייחסותיים בפסיכואנליזה העמיד מיטשל את המטריצה ההתייחסותית (העצמי, האחר והמרחב שביניהם) כמבנה המרכזי של הנפש, במקום הדחף. באמצעותה שילב את התאוריה הבינאישית, את יחסי האובייקט הבריטיים ואת פסיכולוגיית העצמי.
  • 1988

    סטיבן מיטשל הצגת מודל הקונפליקט ההתייחסותי

    המודל של מיטשל עצמו לקונפליקט: ההתנגשות היא בין קשרים ונאמנויות, ולא בין דחפים להגנות. הוא הציב אותו מול תאוריית קונפליקט הדחפים ומול תאוריית העיכוב ההתפתחותי גם יחד.
  • הארי סטאק סאליבן השפעה על סטיבן מיטשל

    מיטשל התכשר במסורת הבינאישית במכון וויט, שסאליבן היה ממייסדיו. התאוריה הבינאישית של סאליבן היא אחד משני השורשים של המודל ההתייחסותי שתיארו הוא וגרינברג, ואחד החוטים שהאינטגרציה שלו מ-1988 מאחדת.
  • מודל הקונפליקט ההתייחסותי נגזר מתוך מטריצה התייחסותית

    שני הרעיונות מגיעים מאותו ספר מ-1988. מודל הקונפליקט מחיל את המטריצה ההתייחסותית על הפסיכופתולוגיה: אם הנפש עשויה מיחסים, הקונפליקט מצוי בין קשרים מתחרים.

באנגלית

Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה