מאמרים על פסיכואנליזה

מאמרים על פסיכואנליזה (Papers on Psycho-Analysis; לונדון: Baillière, Tindall and Cox, 1913) הוא ספרו הראשון של ארנסט ג'ונס. הוא היה מן ההצגות המוקדמות ביותר של תורת פרויד לרופאים דוברי אנגלית. הספר מכנס עשרים מאמרים שנכתבו בין 1908 ל-1912. רובם הוצגו תחילה לפני אגודות רפואיות ופסיכולוגיות בבריטניה, בקנדה ובארצות הברית, ואחר כך עובדו וסודרו בחמישה שערים: מאמרים כלליים, מאמרים קליניים, מאמרים על הטיפול, מאמרים על החלום ומאמרים על חינוך. בהקדמה מציג ג'ונס את הרעיונות שהוא שואב מפרויד: עקרון העונג ועקרון המציאות, ההדחקה, הסובלימציה (העידון), וההבנה של הסימפטום הנוירוטי כסובלימציה שנכשלה או לא הושלמה. לטענתו חלק ניכר מן ההתנגדות לפסיכואנליזה נובע מנושאה, שכן חשיפת שורשיה הנסתרים של ההתנהגות פוגעת בדימוי האסתטי והרציונלי שבני אדם מחזיקים בו על עצמם. הוא גם מציין מה חסר בספר: אין בו תיאוריה שיטתית של ההיסטריה, של הנוירוזה האובססיבית או של הפרנויה, והחינוך הוא התחום היישומי היחיד שנדון בו. המאמרים הכלליים מציגים את מושג הרציונליזציה, כלומר המצאת נימוקים סבירים למעשים ולאמונות שמניעיהם האמיתיים אינם מודעים. הם גם סוקרים את הפסיכולוגיה של פרויד. מאמר שלישי מציג את הפסיכופתולוגיה של חיי היומיום: פליטות פה וטעויות מוסברות בדחף-נגד מודחק, ומשמשות ראיה לדטרמיניזם הנפשי. המאמרים הקליניים כוללים: - מקרה של פוגה היסטרית עם אובדן מוחלט של הזיכרון האישי, שבעזרתו טוען ג'ונס שזיכרונות שנשכחו נשמרים ורק אינם עולים מחדש; - סקירה של הפסיכונוירוזות (היסטריית המרה, היסטריית חרדה ונוירוזה אובססיבית), לצד קריאה ללמד פסיכולוגיה קלינית בלימודי הרפואה; - הבחנה בין הנוירוזות האקטואליות לבין הפסיכונוירוזות; - עיון בטיפשות ילדותית מדומה בהיסטריה; - מאמר על החרדה החולנית, שג'ונס, בעקבות פרויד, מייחס לכמיהה מינית שלא באה על סיפוקה. המאמרים על הטיפול מעמידים את הפסיכואנליזה מול הסוגסטיה. לפי ג'ונס הסוגסטיה פועלת דרך קשר רגשי לרופא, כלומר העברה של רגשות חיוביים, ולכן היא מחליפה את הסימפטומים בתלות. הפסיכואנליזה, לעומתה, מביאה את הנטיות המודחקות לידי מודעות, מתגברת על ההתנגדויות להן ומשחררת אותן לסובלימציה. לכן תוצאותיה מתמשכות, חינוכיות ומונעות. במאמרים אלה מתוארת גם שיטת האסוציאציות המילוליות של יונג, וניתנות בהם תשובות לביקורות שנמתחו אז על הפסיכואנליזה. המאמרים על החלום מציגים את תורת פרויד על החלום כהגשמת משאלה מוסווית וכשומר השינה. הם מראים כיצד חלומות יכולים לצבוע את מצב הרוח בשעות הערות ואף לחולל סימפטומים היסטריים, וטוענים שחלומות וסימפטומים נוירוטיים נוצרים באותם מנגנונים. רשימה קצרה אחת מתחקה אחר חלום שנשכח עד לפנטזיית הצלה אדיפלית. שני המאמרים האחרונים מחילים את הפסיכואנליזה על החינוך. הראשון שלילי: הוא מצביע על הדרכים שבהן החינוך פוגע בילדים. השני חיובי: הוא מציע שהחינוך והחינוך מחדש יכוונו את האנרגיה היצרית אל הסובלימציה.