ספר
סובייקטים דומים, אובייקטי אהבה: מסות על הכרה והבדל מיני
Like Subjects, Love Objects: Essays on Recognition and Sexual Difference
ספרה השני של ג'סיקה בנג'מין, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל ב-1995, מקבץ שש מסות המפתחות תאוריה פסיכואנליטית של אינטרסובייקטיביות ומחילות אותה על המגדר ועל ההבדל המיני. השאלה המנחה אותו היא מה משתנה כאשר מכירים באדם אחר לא רק כאובייקט של התודעה שלי אלא כסובייקט בזכות עצמו; ומאחר שההכרה נוגעת לאופן שבו אנו פוגשים את השוני, היא מובילה לשאלה במה דומים המינים ובמה הם נבדלים, ובנג'מין משיבה עליה במה שהיא מכנה הטרודוקסיה מגדרית. היא מציגה את התאוריה האינטרסובייקטיבית כהשלמה למסורת התוך-נפשית, הממוקדת ביחיד, ולא כתחליף לה, והספר כולו נאמן לעמדה זו של "גם וגם": הוא מחזיק יחד את הגישה ההתייחסותית ואת הגישה הפרוידיאנית, את התאוריה הפמיניסטית ואת הפסיכואנליטית, ואת החומר הקליני ואת העיוני. המסה הפותחת, "הכרה והרס: מתווה של אינטרסובייקטיביות", קוראת את תיאורו של ויניקוט את הרס האובייקט והישרדותו כדרך שבה האחר מוכר כסובייקט נפרד. המסות שאחריה מציעות תפיסה "כוללנית-יתר" (overinclusive) של המגדר, בוחנות את הפנטזיה על האם האומניפוטנטית, מתארות את האהבה ההזדהותית של הבת לאב, ופונות לארוטיקה של ההעברה ולמיניות ולתוקפנות בפורנוגרפיה.
רעיונות מרכזיים
- הכרה פירושה לפגוש את האחר לא רק כאובייקט של התודעה שלי אלא כסובייקט בזכות עצמו.
- התאוריה האינטרסובייקטיבית משלימה את המסורת התוך-נפשית, הממוקדת ביחיד, ואינה מחליפה אותה: גישה של "גם וגם" ולא של "או-או".
- מאחר שההכרה נוגעת לאופן שבו פוגשים את השוני, היא קשורה ישירות למגדר; בנג'מין טוענת להטרודוקסיה מגדרית ולתפיסה "כוללנית-יתר" של הדמיון וההבדל בין המינים.
- בעקבות ויניקוט, הרסו של האחר בפנטזיה והישרדותו במציאות הם הדרך שבה האחר מוכר כסובייקט נפרד.
- הפנטזיה על האם האומניפוטנטית והאהבה ההזדהותית של הבת לאב נקראות כרגעים בהתפתחות ההכרה והמגדר.
- אותה מסגרת מוחלת גם על הארוטיקה של ההעברה ועל המיניות והתוקפנות בפורנוגרפיה.
מה הוא מראה
- 1988
ג'סיקה בנג'מין הצגת אהבה הזדהותית
בנג'מין תיארה את האהבה ההזדהותית לאב בספר כבלי האהבה, שבו היא מסבירה את האהבה האידיאלית של הבת בהמשך חייה כתוצאה מתסכולה. היא שבה אליה במסה על אב ובת שכונסה ב-Like Subjects, Love Objects.
- 1990
ג'סיקה בנג'מין פיתוח אינטרסובייקטיביות
המתווה של בנג'מין מ-1990 הציע תאוריה אינטרסובייקטיבית של ההתפתחות, שבמרכזה ההכרה בזולת כסובייקט נפרד, שתעמוד לצד התאוריה התוך-נפשית ולא תבוא במקומה. Like Subjects, Love Objects (1995) ו-Shadow of the Other (1998) הרחיבו אותה למגדר.
- 1990
ג'סיקה בנג'מין עיבוד מחדש של שימוש באובייקט
בנג'מין קראה את ההרס וההישרדות של האובייקט אצל ויניקוט כרגע שבו הזולת מוכר כסובייקט שמחוץ לשליטתנו, וכך ניסחה מחדש מושג על שימוש באובייקט כשלב בהכרה ההדדית.