ספר
תקווה ופחד בפסיכואנליזה
Hope and Dread in Psychoanalysis
בספרו "תקווה ופחד בפסיכואנליזה" (BasicBooks, 1993) טוען סטיבן א. מיטשל שהמסירות של התחום למייסדו הסתירה עד כמה השתנתה הפסיכואנליזה מאז פרויד, והוא מתאר דיסציפלינה שחורגת מגבולותיה של תיאוריית הדחפים הפרוידיאנית. האנליזה הקלאסית מעמידה במרכז את הקונפליקטים של המטופל סביב דחפים מיניים ותוקפניים, כקונפליקטים המתרחשים בתוכו. הגישה של מיטשל, שאותה הוא מדגים במקרים קליניים, מתייחסת למשאלות ולצרכים של שני המשתתפים, המטופל והאנליטיקאי. היא רואה במתחים שבין התקוות והפחדים של שניהם, ובדרכים שבהן הם מעובדים, את האמצעי לשינוי הטיפולי. הספר נשען על תיאוריות של יחסי אובייקט, על פסיכולוגיית העצמי ועל הפסיכואנליזה האקזיסטנציאלית, ומציג את התהליך האנליטי כתהליך אישי ובין-אישי בעת ובעונה אחת. הוא קושר בין שתי תמורות בתחום: תמורה תיאורטית, הסובבת סביב השאלה מה המטופל צריך, ותמורה מטא-תיאורטית, הסובבת סביב השאלה מה האנליטיקאי יודע, ונוגעת לסמכותו בתפיסה קונסטרוקטיביסטית של המצב האנליטי. עוד מתאר הספר כיצד העצמי הפך למושג המרכזי שבאמצעותו הפסיכואנליזה העכשווית עוסקת בשאלת המשמעות, ובוחן את העצמי כמרובה וכרציף כאחד.
רעיונות מרכזיים
- ההערצה לפרויד הסתירה עד כמה השתנתה הפסיכואנליזה מאז ימיו; התחום חורג מגבולות תיאוריית הדחפים ופונה אל שאלותיהם של החיים בני זמננו.
- בעוד האנליזה הקלאסית מתמקדת בקונפליקטים הפנימיים של המטופל סביב דחפים מיניים ותוקפניים, גישתו של מיטשל מתייחסת למשאלות ולצרכים של המטופל ושל האנליטיקאי גם יחד.
- המתחים שבין התקוות והפחדים של שני המשתתפים, והאופן שבו הם מעובדים, הם האמצעי שדרכו מתחולל השינוי באנליזה.
- התהליך האנליטי הוא אישי ובין-אישי בעת ובעונה אחת, תפיסה המשלבת תיאוריות של יחסי אובייקט, פסיכולוגיית העצמי ופסיכואנליזה אקזיסטנציאלית.
- הספר מחבר בין שתי מהפכות: מהפכה תיאורטית השואלת מה המטופל צריך, ומהפכה מטא-תיאורטית השואלת מה האנליטיקאי יודע, ומעמידה מחדש את סמכותו בתפיסה קונסטרוקטיביסטית של המצב האנליטי.
- העצמי הפך למושג המרכזי שבאמצעותו הפסיכואנליזה העכשווית עוסקת במשמעות, והוא מובן כמרובה וכרציף כאחד.
מה הוא מראה
- 1988
סטיבן מיטשל הצגת מודל הקונפליקט ההתייחסותי
המודל של מיטשל עצמו לקונפליקט: ההתנגשות היא בין קשרים ונאמנויות, ולא בין דחפים להגנות. הוא הציב אותו מול תאוריית קונפליקט הדחפים ומול תאוריית העיכוב ההתפתחותי גם יחד.