גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

ספר

מסות על פסיכולוגיית האגו: בעיות נבחרות בתיאוריה הפסיכואנליטית

Essays on Ego Psychology: Selected Problems in Psychoanalytic Theory

היינץ הרטמן · 1964

קובץ זה של מאמרי היינץ הרטמן ראה אור בניו יורק בהוצאת International Universities Press ב-1964 (xv + 492 עמודים). עשרים פרקיו משתרעים על פני יותר משלושה עשורים: ממחקרים קליניים וניסויים מוקדמים משנותיו בווינה ועד למאמרים העיוניים משנות ה-50, שבהם פיתח את פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית אחרי "פסיכולוגיית האגו ובעיית ההסתגלות". בין המאמרים "Psychoanalysis and the Concept of Health", ו-"Comments on the Psychoanalytic Theory of the Ego", שבו הבחין בין האגו כמערכת נפשית לבין העצמי. מאמרים אחרים הם "The Mutual Influences in the Development of Ego and Id", "Notes on the Theory of Sublimation", שבו פיתח את מושג הניטרול, ו-"Notes on the Reality Principle". מאמרים נוספים עוסקים בתאוריית הדחפים, בפעולה רציונלית ולא רציונלית, בפסיכואנליזה ובסוציולוגיה, ביישום מושגים פסיכואנליטיים במדעי החברה, בפסיכולוגיה התפתחותית, בהשלכות הטכניות של פסיכולוגיית האגו, בסכיזופרניה, בנוירוזה הינקותית, בהתפתחות מושג האגו בכתבי פרויד ובפסיכואנליזה כתאוריה מדעית. המאמרים משנות ה-50 המקובצים כאן פורשים את ההבחנה שלו בין אוטונומיה ראשונית למשנית של האגו. הכרך מביא גם מחקרים על פליטות בפסיכוזת קורסקוב, על זכירת משימות שהושלמו ושלא הושלמו בנוירוזה טורדנית-כפייתית, ועל תאומים. מהדורה גרמנית ראתה אור בשם Ich-Psychologie: Studien zur psychoanalytischen Theorie.

רעיונות מרכזיים

  • הקובץ מאגד את מאמרי הרטמן, מעבודתו הקלינית והניסויית המוקדמת בווינה ועד לניסוחים העיוניים המרכזיים שלו בפסיכולוגיית האגו אחרי 1939.
  • האגו מוגדר כמערכת נפשית הנבדלת מן העצמי, והנרקיסיזם כהשקעה ליבידינלית בעצמי.
  • לפונקציות האגו יש אוטונומיה ראשונית כשהן נשענות על מנגנונים מולדים, ואוטונומיה משנית כשדפוסים שנולדו בקונפליקט הופכים למבנים יציבים באמצעות שינוי פונקציה.
  • העידון מנוסח מחדש כניטרול של אנרגיה ליבידינלית ותוקפנית לשימושו של האגו.
  • פסיכולוגיית האגו מיושמת על מושג הבריאות, על הפסיכולוגיה ההתפתחותית, על הטכניקה, על הסכיזופרניה ועל מדעי החברה.
  • הרטמן מתחקה אחר התפתחות מושג האגו בכתבי פרויד ובוחן את הפסיכואנליזה כתאוריה מדעית.

מה הוא מראה

  • 1939

    היינץ הרטמן פיתוח פסיכולוגיית האגו

    בחיבורו "Ich-Psychologie und Anpassungsproblem" קרא הרטמן להרחיב את פסיכולוגיית האגו של פרויד אל פונקציות האגו שאין לגזור אותן מן הדחפים, ובמאמריו המאוחרים, שקובצו ב-"Essays on Ego Psychology" (1964), הפך זאת לתאוריה כללית של האגו.
  • 1939

    היינץ הרטמן הצגת אוטונומיה של האגו

    הרטמן כינה ב-1939 תחום של "התפתחות אוטונומית של האגו", ואת ההבחנה בין אוטונומיה ראשונית למשנית פרש במאמריו משנות ה-50, שקובצו ב-"Essays on Ego Psychology".
  • 1939

    אוטונומיה של האגו נגזר מתוך אזור האגו המשוחרר מקונפליקט

    רעיון ההתפתחות האוטונומית של האגו אצל הרטמן צמח מתוך מושג אזור האגו המשוחרר מקונפליקט: שניהם מתארים פונקציות של האגו שאין לגזור אותן מן הדחפים או מן הקונפליקט.

באנגלית

Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה