מאמר
אריק אריקסון בן 120: גישה חברתית לבריאות הנפש מוכיחה את עמידותה
Erik Erikson at 120: Social Approach to Mental Health Proves Enduring
כתבה חדשותית מאת ג׳ון זולינגר, שפרסם מרכז אוסטן ריגס ב־15 ביוני 2022 לציון 120 שנה להולדתו של אריק ה. אריקסון. הכתבה טוענת שתשומת הלב שהקדיש אריקסון להשפעות החברתיות והפסיכולוגיות כאחד על בריאות הנפש נותרה רלוונטית, כעת כשהתחום פונה אל הגורמים החברתיים הקובעים של בריאות הנפש, אל הנגישות לטיפול ואל אוכלוסיות מגוונות יותר. היא מזכירה את "ילדות וחברה" (1950), שבו תיאר שמונה שלבי התפתחות לאורך החיים כולם, ואת שנותיו בריגס, כחבר הסגל בשנים 1951–1960 וכיועץ עד 1973, שבהן הפכה תפיסתו, שלפיה האדם מעצב את סביבתו וגם מתעצב בידיה, לרעיון מארגן מרכזי של המוסד. שלושה אנשי מקצוע מריגס מעירים על מורשתו. ג׳יין טילמן, מנהלת מכון אריקסון שנוסד על שמו ב־1994, מציינת שבעוד פרויד ראה בהתפתחות תהליך המסתיים בגיל ההתבגרות, אריקסון הרחיב אותה לכל מעגל החיים, רעיון שלדבריה נותר חיוני אף שמאז ערערו עליו ותיקנו אותו. אריק מ. פלאקון, המנהל הרפואי של המרכז, רואה את השפעתו בהכרה העכשווית בגורמים החברתיים הקובעים של בריאות הנפש. סטיבן שליין, עמית בריגס שלמד אצל אריקסון בשנים 1971–1973, מתאר את דרך עבודתו הבין־אישית וההתייחסותית, שהיא נושא ספרו של שליין The Clinical Erik Erikson. הכתבה מתארת גם תוכניות עכשוויות של ריגס שהיא קושרת לערכים אלה, את תוכנית הפעילויות ואת גן הילדים שייסדה ג׳ואן אריקסון, ואת אוספי אריקסון השמורים בארכיון ריגס.
רעיונות מרכזיים
- תשומת הלב שהקדיש אריקסון להשפעות החברתיות והפסיכולוגיות כאחד על בריאות הנפש מוצגת כרלוונטית מחדש, כשהתחום פונה אל הגורמים החברתיים הקובעים של בריאות הנפש, אל הנגישות לטיפול ואל אוכלוסיות מגוונות יותר.
- "ילדות וחברה" (1950) תיאר שמונה שלבי התפתחות לאורך החיים כולם, שמעצבים אותם גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.
- במרכז אוסטן ריגס, שבו היה חבר הסגל בשנים 1951–1960 ויועץ עד 1973, הפכה תפיסתו של אריקסון, שלפיה האדם מעצב את סביבתו וגם מתעצב בידיה, והזהות נובעת מן הפסיכולוגיה האישית, מן החוויה ומן ההקשר החברתי, לרעיון מארגן מרכזי.
- לדברי ג׳יין טילמן, אריקסון סטה מתפיסתו של פרויד שההתפתחות מסתיימת בגיל ההתבגרות, וטען שהיא נמשכת לאורך כל החיים; אף שמאז ערערו עליו ותיקנו אותו, הרעיון של התפתחות לאורך כל החיים ושל פתרון קונפליקטים בתוך מערכות יחסים נותר חיוני.
- אריק מ. פלאקון רואה את מורשתו של אריקסון בהכרה העכשווית בגורמים החברתיים הקובעים של בריאות הנפש, בין השאר מצד האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית, הברית הלאומית למחלות נפש (NAMI) וארגון הבריאות העולמי.
- סטיבן שליין, שלמד אצל אריקסון כעמית בריגס בשנים 1971–1973, מתאר אותו כמי שהקדים את זמנו באוריינטציה בין־אישית והתייחסותית, שהיא נושא ספרו של שליין The Clinical Erik Erikson.
- ג׳ואן אריקסון ייסדה את תוכנית הפעילויות של המרכז, שבה אומנים ומורים שאינם אנשי טיפול עובדים עם מטופלים, ואת גן הילדים שבקרית המרכז, שבו מטופלים משמשים עוזרי גננת; שתי התוכניות נותרו מרכזיות בקהילת ריגס.