ספר
כתבים
Écrits
קובץ מאמריו של לאקאן, שראה אור בהוצאת Seuil ב-1966: כרך של כתשע מאות עמודים, המכנס מאמרים וחיבורים שנכתבו במשך שלושה עשורים, בין 1936 ל-1966. נכללים בו הטקסט על שלב המראה שהוצג בציריך ב-1949; נאום רומא מ-1953, «הפונקציה והשדה של הדיבור והלשון בפסיכואנליזה», שכונה המניפסט המכונן של הלאקאניזם; «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957); והמאמר מ-1958 על הטיפול בפסיכוזה. במאמרים אלה מוביל לאקאן את 'החזרה לפרויד' שלו דרך הבלשנות הסטרוקטורלית, קורא את הלא-מודע כבנוי כשפה, ויוצא נגד פסיכולוגיית האגו של הרטמן, קריס ולוונשטיין. הספר היה לרב-מכר בצרפת ועשה את לאקאן ל'פרויד הצרפתי', אך גם קיבע את המוניטין שלו ככותב קשה. התרגום השלם הראשון שלו לאנגלית, מאת ברוס פינק בשיתוף הלואיז פינק וראסל גריג, ראה אור בהוצאת W. W. Norton ב-2006.
רעיונות מרכזיים
- החזרה לפרויד עוברת דרך הבלשנות הסטרוקטורלית: הלא-מודע בנוי כשפה, במובן של היגיון כללי של תחביר ומשמעות ולא של לשון מסוימת.
- האני מתגבש בשלב המראה ושייך לרישום הדימויי: הוא נוצר כאובייקט, דרך דימוי, ולא כמושבה של האוטונומיה של הסובייקט.
- המטפורה, החלפת מסמן במסמן, היא המבנה של העיבוי ושל הסימפטום; המטונימיה, חיבור מסמן למסמן לאורך השרשרת, היא המבנה של ההתקה ושל התשוקה.
- שם-האב, שכונה ב-1953 התמך של הפונקציה הסימבולית, מנוסח ב-1958 כמטפורה האבהית הבאה במקום תשוקת האם; דחייתו המוחלטת (forclusion) וכישלון המטפורה הם התנאי של הפסיכוזה.
- ההתנגדות ממוקמת בצדו של האנליטיקאי, כתוצר של הלחץ ושל התביעה שלו עצמו, ואילו התנגדותו של הסובייקט לסוגסטיה נקראת כרצון לשמר את התשוקה.
- חיזוק אגו אוטונומי ומסותגל, כפי שמציעה פסיכולוגיית האגו של הרטמן, קריס ולוונשטיין, הוא בגידה בגילוי הלא-מודע של פרויד.
מה הוא מראה
- 1966
ז׳אק לאקאן ביקורת על פסיכולוגיית האגו
במאמרים שקובצו ב-"Écrits" (1966) תקף לאקאן את פסיכולוגיית האגו של הרטמן, קריס ולוונשטיין, וטען שחיזוק אגו אוטונומי ומסותגל מהווה בגידה בגילוי הלא-מודע של פרויד.
- 1957
ז׳אק לאקאן הצגת מטפורה
במאמר «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957, קובץ ב-Écrits) מגדיר לאקאן את המטפורה כמסמן התופס את מקומו של מסמן אחר בשרשרת, כשהמסמן הנסתר נותר קשור לשאריתה, ועושה אותה למבנה של העיבוי ושל הסימפטום.
- 1958
ז׳אק לאקאן עיבוד מחדש של התנגדות
בניגוד לניתוח ההתנגדויות המכוון אל האני של המטופל, לאקאן ממקם את ההתנגדות בצדו של האנליטיקאי: היא נוצרת מן הלחץ ומן התביעה של האנליטיקאי עצמו, ואילו התנגדותו של הסובייקט לסוגסטיה נקראת כרצון לשמר את התשוקה.
- 1957
ז׳אק לאקאן הצגת מטונימיה
במאמר «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957, קובץ ב-Écrits) הופך לאקאן את הקוטב המטונימי של יאקובסון למושג פסיכואנליטי. המטונימיה נעשית החיבור מילה למילה לאורך שרשרת המסמנים, ולאקאן מציב אותה לצד המטפורה: הסימפטום הוא מטפורה והתשוקה היא מטונימיה.
הצגת כל ה־8 הצגת פחות
- 1953
ז׳אק לאקאן הצגת שם-האב
בנאום רומא מ-1953 מצביע לאקאן על שמו של האב כתמך של הפונקציה הסימבולית, המזהה את האב עם החוק. ב-1958 הוא מפתח אותו למטפורה האבהית.
גלריה
עטיפת המהדורה האנגלית השלמה הראשונה של «כתבים» (Écrits), בתרגומו של ברוס פינק, הוצאת W. W. Norton, כריכה רכה, 2007