גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

ספר

פשר החלומות

Die Traumdeutung

זיגמונד פרויד · 1900

ספרו של פרויד על החלום, שיצא בהוצאת דויטיקה בנובמבר 1899 ועליו שנת הדפוס 1900, טוען שהחלום הוא הגשמה מוסווית של משאלה מודחקת. הוא מציג שיטה לפירוש חלומות באמצעות האסוציאציות של החולם, ומבחין בין התוכן הגלוי של החלום לבין מחשבות החלום הסמויות. עבודת החלום הופכת את אלה לזה באמצעות עיבוי, הסטה, שיקולי ייצוגיות ועיבוד משני. הפרק השביעי מציע מודל של המנגנון הנפשי, המורכב ממערכות הלא-מודע, הסמוך-למודע והמודע, עם צנזורה ביניהן ושני אופני פעולה, התהליך הראשוני והתהליך המשני. הספר הוא גם הניסוח הראשון בדפוס של הנושא שפרויד כינה מאוחר יותר תסביך אדיפוס. פרויד הרחיב אותו במהדורות רבות מאוחרות.

רעיונות מרכזיים

  • החלום הוא הגשמה מוסווית של משאלה מודחקת.
  • חלומות מפורשים באמצעות האסוציאציות של החולם, המובילות מן התוכן הגלוי אל מחשבות החלום הסמויות.
  • עבודת החלום פועלת באמצעות עיבוי, הסטה, שיקולי ייצוגיות ועיבוד משני.
  • המנגנון הנפשי כולל את מערכות הלא-מודע, הסמוך-למודע והמודע, המופרדות בצנזורה ופועלות לפי תהליך ראשוני ותהליך משני.
  • הספר מנסח לראשונה בדפוס את הנושא שכונה מאוחר יותר תסביך אדיפוס.

מה הוא מראה

  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת עבודת החלום

    פרויד פרש את מנגנון היווצרות החלום ב"פשר החלומות" (1900). בתיאור המקרה של דורה הוא חוזר אל הכלל שקבע בספר זה, שכל חלום מציג משאלה כמתגשמת, ובאופן מוסווה כשהמשאלה מודחקת, ובוחן אותו מול חלומה הראשון של דורה; הוא מכנה את החלום מעקף של ההדחקה, אמצעי של ייצוג עקיף.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת עיבוי

    ב"פשר החלומות" פרויד מציג את העיבוי (Verdichtung) כפעולה הראשונה של עבודת החלום: החלום הגלוי קצר ודל לעומת שפע המחשבות הסמויות שהוא דוחס, וכך כל אחד מיסודותיו נקבע ביתר ומייצג כמה ממחשבות החלום בבת אחת.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת התקה

    ב"פשר החלומות" פרויד מתאר את ההתקה (Verschiebung) כפעולה הגדולה השנייה של עבודת החלום: העוצמה הנפשית מועברת ממחשבות החלום המהותיות אל יסודות אדישים, כך שמרכז החלום נמצא במקום אחר מתוכנו הסמוי, עיוות שהוא מייחס לצנזורה.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת הגשמת משאלה

    התזה שהחלום הוא הגשמה (מוסווית) של משאלה (מודחקת או מדוכאת) היא הטענה המרכזית של "פשר החלומות"; פרויד מנסח אותה לאחר ניתוח חלום אירמה ומגן עליה מפני דוגמאות נגדיות לכאורה, כמו חלומות חרדה.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת תהליך ראשוני

    פרויד שרטט את ההבחנה לראשונה ב"טיוטה" שלא פורסמה מ-1895; בפרק האחרון של "פשר החלומות" הוא מציג את התהליך הראשוני כאופן פעולתה של המערכת הלא-מודעת, שבו העירור זורם בחופשיות אל הפריקה דרך עיבוי והתקה, כפי שהדבר נראה בעבודת החלום.
הצגת כל ה־13 הצגת פחות
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת תהליך משני

    בפרק האחרון של "פשר החלומות" פרויד מעמיד מול התהליך הראשוני תהליך שני, מעכב, של המערכת הקדם-מודעת: העירור נקשר, הפריקה נדחית, והמחשבה יכולה לבחון דרכים אל הסיפוק. ב-1911 קשר אותו לעקרון המציאות.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת המודל הטופוגרפי

    "פשר החלומות" מציג את המנגנון הנפשי כסדרה של מערכות, לא-מודע, קדם-מודע ומודע, שהעירור עובר דרכן כמו דרך מכשיר אופטי מורכב; הרגרסיה בחלום היא תנועה לאחור דרכן. "הלא-מודע" (1915) מציג את המודל בצורתו המלאה ביותר, עם המערכות לא-מודע, קדם-מודע ומודע.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת צנזורה

    כדי להסביר מדוע החלומות מעוותים, פרויד מניח ב"פשר החלומות" שני כוחות נפשיים, האחד יוצר את המשאלה והאחר מפעיל עליה צנזורה, ומשווה את החלום לכותב פוליטי שחייב להסוות את דבריו כדי לעבור את הצנזור.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת מציאות נפשית

    בעמודים החותמים של "פשר החלומות" פרויד מדבר על המציאות הנפשית כצורת קיום מיוחדת שאין לבלבל בינה לבין המציאות החומרית. ב"הרצאות מבוא" (הרצאה 23) הוא קובע שבעולם הנוירוזות המציאות הנפשית היא המכרעת.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת תסביך אדיפוס

    לאחר שרמז על כך לפליס ב-1897, פרויד פרסם את הרעיון לראשונה ב"פשר החלומות", כשקרא את "אדיפוס המלך" של סופוקלס ואת "המלט" כביטוי לאהבת הילד להורה אחד ולמשאלת המוות שלו כלפי האחר. המונח "תסביך אדיפוס" עצמו מופיע בדפוס רק ב-1910; ב-1924 תיאר פרויד את שקיעתו של התסביך.
  • 1900

    זיגמונד פרויד הצגת הזדהות

    פרויד נתן להזדהות משמעות פסיכואנליטית לראשונה ב"פשר החלומות", שבו ההזדהות ההיסטרית, העמדת עצמך במקומו של אחר על סמך יסוד לא-מודע משותף, מסבירה חלום של מטופלת ואת התפשטות הסימפטומים בין מטופלות.
  • 1915

    זיגמונד פרויד פיתוח לא-מודע

    "הלא-מודע" מצדיק את ההנחה בדבר תהליכים נפשיים לא-מודעים ומפרט את תכונותיה המיוחדות של המערכת הלא-מודעת: היעדר סתירה, התהליך הראשוני והשקעותיו הניידות, היעדר זמן, והעמדת המציאות הנפשית במקום המציאות החיצונית.
  • 1900

    תהליך משני ניצב כנגד תהליך ראשוני

    שני התהליכים מוגדרים זה מול זה: בתהליך הראשוני האנרגיה חופשית ומבקשת פריקה מיידית בדרך הקצרה ביותר, באמצעות עיבוי והתקה; בתהליך השניוני היא קשורה, הפריקה נדחית, והמחשבה יכולה לבחון את הדרכים אל הסיפוק מול המציאות.

מצוטט בערכים

Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה