התפתחויות בפסיכואנליזה

קובץ מאמרים מאת מלאני קליין, פאולה היימן, סוזן אייזקס וג'ואן ריווייר, בעריכת ריווייר ובהקדמת ארנסט ג'ונס, שראה אור בהוצאת הוגרת' ב־1952. ההוצאה מציגה אותו כסקירה של ההתקדמות בידע הפסיכואנליטי שצמחו מעבודתה של קליין, שתגליותיה העיקריות נוגעות לשלבים המוקדמים ביותר של חיי הנפש. טענתו המרכזית היא שהרגש והדחף הלא־מודעים, המכונים פנטזיה, הם מקור כל התנהגות אנושית, יהיו השינויים שהם עוברים בדרכם אל הפעולה הגלויה או אל המחשבה המודעת אשר יהיו. לפי תיאור זה פרויד הוא שניסח ראשון את הרעיון אך השאיר בעיות פתוחות, ותשומת הלב העקבית של קליין לפנטזיה הלא־מודעת קירבה אותן לפתרון. אחרי מבוא כללי עוסקים הפרקים בקונפליקט הנפשי בינקות המוקדמת ביותר (ריווייר), בטבעה ובתפקידה של הפנטזיה (אייזקס), באינטרויקציה ובהשלכה בינקות המוקדמת, ברגרסיה (היימן ואייזקס), בחיי הרגש של התינוק, בתצפית בהתנהגותם של תינוקות, בחרדה ובאשמה, במנגנונים סכיזואידיים (קליין) וביצרי החיים והמוות. אחדים מהם נולדו כמאמרים בדיונים השנויים במחלוקת או בכתב העת הבינלאומי לפסיכואנליזה. הספר מיועד לסטודנטים לפסיכואנליזה, לאנשי מקצוע בתחומי רפואה קרובים, לפסיכולוגים של ילדים ולציבור המשכיל.