מאמר
מתווה של אינטרסובייקטיביות: התפתחות ההכרה
An Outline of Intersubjectivity: The Development of Recognition
במאמרה משנת 1990 בכתב העת Psychoanalytic Psychology טוענת ג'סיקה בנג'מין שהתאוריה הפסיכואנליטית של העצמי זקוקה לממד אינטרסובייקטיבי לצד הממד התוך-נפשי. לפי תפיסתה ההתפתחות מתקדמת בשני קווים משלימים: הפנמתם של יחסי האובייקט, ומסלול נפרד שבו הילד רוכש בהדרגה את היכולת להכיר באדם האחר כסובייקט בזכות עצמו, יכולת הכרוכה בכוונון ובסובלנות לשוני. בבחינת תהליך ההתמיינות בשנתיים הראשונות לחיים היא קוראת מחדש את תת-שלב ההתקרבות מחדש של מאהלר כמאבק על הכרה, שתוצאתו אינה רק קביעות האובייקט אלא ראשיתה של היכולת להכיר בסובייקטיביות של אחר, ונשענת על תיאורו של ויניקוט את השימוש באובייקט: הישרדותו של האחר את ההרס היא שמאפשרת למצוא אותו כממשי וכחיצוני. ההכרה היא אפוא מתח בין הצבת העצמי לבין ההכרה באחר, מתח שעלול לקרוס לכדי שליטה; וההתמיינות אינה היפרדות גרידא אלא שבר ותיקון מתמשכים של ההדדיות, תפיסה המותירה מקום לפנטזיה ולתוקפנות בתאוריה התייחסותית של העצמי. המאמר נדפס שוב בשם "Recognition and Destruction: An Outline of Intersubjectivity".
רעיונות מרכזיים
- להתפתחות העצמי שני היבטים משלימים, התוך-נפשי והאינטרסובייקטיבי, והתאוריה זקוקה לשניהם.
- היכולת להכרה הדדית מתפתחת במסלול משלה, נפרד מהפנמת יחסי האובייקט: הילד לומד להכיר בסובייקטיביות של האחר, מתוך כוונון וסובלנות לשוני.
- את תת-שלב ההתקרבות מחדש של מאהלר אפשר לקרוא מחדש כמאבק על הכרה, שתוצאתו אינה רק קביעות האובייקט אלא ראשית ההכרה באדם אחר כסובייקט.
- בעקבות ויניקוט ומושג השימוש באובייקט, הישרדותו של האחר את ההרס היא שמאפשרת למצוא אותו כממשי וכמצוי מחוץ לעצמי.
- ההכרה היא מתח בין הצבת העצמי לבין ההכרה באחר, מתח שעלול לקרוס לכדי שליטה.
- ההתמיינות היא שבר ותיקון מתמשכים של ההדדיות ולא היפרדות גרידא, ובכך נשמר מקום לפנטזיה ולתוקפנות בתאוריה ההתייחסותית.
מה הוא מראה
- 1988
ג'סיקה בנג'מין הצגת הכרה הדדית
בנג'מין לקחה את רעיון ההכרה מתיאור האדון והעבד של הגל והפכה אותו למושג פסיכואנליטי בספר כבלי האהבה (1988), שבו קריסתו מסבירה את השליטה. במתווה האינטרסובייקטיביות שפרסמה ב-1990 הציגה אותו כקו התפתחות.
- 1990
ג'סיקה בנג'מין פיתוח אינטרסובייקטיביות
המתווה של בנג'מין מ-1990 הציע תאוריה אינטרסובייקטיבית של ההתפתחות, שבמרכזה ההכרה בזולת כסובייקט נפרד, שתעמוד לצד התאוריה התוך-נפשית ולא תבוא במקומה. Like Subjects, Love Objects (1995) ו-Shadow of the Other (1998) הרחיבו אותה למגדר.
ג'סיקה בנג'מין פיתוח פסיכואנליזה התייחסותית
בנג'מין הייתה מן הפסיכואנליטיקאים הראשונים של האסכולה ההתייחסותית בניו יורק, והכניסה אליה את התאוריה הפמיניסטית ואת רעיון ההכרה. מיטשל וארון כללו את מתווה האינטרסובייקטיביות שלה בין המאמרים המכוננים של המסורת.
- 1990
ג'סיקה בנג'מין עיבוד מחדש של שימוש באובייקט
בנג'מין קראה את ההרס וההישרדות של האובייקט אצל ויניקוט כרגע שבו הזולת מוכר כסובייקט שמחוץ לשליטתנו, וכך ניסחה מחדש מושג על שימוש באובייקט כשלב בהכרה ההדדית.
דונלד ויניקוט השפעה על ג'סיקה בנג'מין
המאמר של ויניקוט על השימוש באובייקט, על ההרס של הזולת והישרדותו, הוא אבן יסוד בתאוריית ההכרה של בנג'מין.