אישיות
קרל גוסטב יונג
פסיכיאטר שווייצרי; בן בריתו הקרוב של פרויד עד לפרידתם ב-1913, ולאחר מכן מייסד הפסיכולוגיה האנליטית.
השפעה
שושלת
- 1904 אנליזה של סבינה שפילריין
שפילריין הגיעה ליונג כמטופלת לאחר שאושפזה במרפאת בורגהלצלי בציריך ב-1904; הוא טיפל בה שם, ומאוחר יותר היא הייתה לתלמידתו ולעמיתתו.
קרבה
מחלוקת
- 1912 במחלוקת עם סבינה שפילריין
במאמר ״הרס כגורם התהוות״ מציינת שפילריין שיונג מעמיד את דימויי המוות בניגוד לדימויים המיניים ולא בהתאמה עמם, ואילו התזה שלה ממקמת את ההרס בתוך הדחף המיני עצמו.
- 1916 במחלוקת עם לו אנדריאס-סלומה
במאמר ״אנאלי ומיני״ מבקרת אנדריאס־סלומה את הליבידו המנותק מן המיניות של יונג: לטענתה, כשהוא ממקם את מהות המיניות מחוץ לה, הוא מחזיר את הדואליזם הישן ומצטרף לתאוריה הישנה שגינתה את המין.
גלריה
תצלום קבוצתי באוניברסיטת קלארק, וורסטר, מסצ׳וסטס, 1909: בשורה הקדמית זיגמונד פרויד, ג׳ סטנלי הול, קרל גוסטב יונג; בשורה האחורית אברהם א׳ בריל, ארנסט ג׳ונס, שנדור פרנצי; צלם לא ידוע (אוסף ולקום) 
קרל גוסטב יונג, אז נשיא האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית, בין משתתפי הקונגרס שלה בוויימאר, צילום: פרנץ פלטל, 21 בספטמבר 1911
הערות שוליים
- ״אנאלי״ ו״מיני״1916מקור לקשר
- שיטה מסוכנת מכולן: סיפורם של יונג, פרויד וסבינה שפילריין1993מקור לקשר
- הרס כגורם התהוות1912מקור לקשר