מושג

שוויון סימבולי

שמות נוספים: שוויון סמלימשוואה סימבולית

מונח שטבעה חנה סגל לצורה ראשונית של הסמלה, שבה התחליף אינו נחווה כמי שמייצג את האובייקט המקורי אלא כזהה לו, וכך מתייחסים לסמל באופן קונקרטי כמו אל הדבר שבמקומו הוא בא. סגל השתמשה בו לראשונה ב-1950 כדי לתאר את החשיבה הקונקרטית של מטופל סכיזופרני, וב-1957 הציגה את תאורייתו: כאשר ההזדהות ההשלכתית מופרזת, חלק מן האני מתערבב באובייקט, והסמל מתערבב במסומל. הסמל האמיתי, המייצג את האובייקט ואינו משתווה לו, נוצר בעמדה הדפרסיבית, כאשר אפשר להתאבל על האובייקט שאבד ולוותר עליו; במצבי לחץ עלול התפקוד הסימבולי לנסוג אל שוויון.

התפתחות

1950

הוצג בידי חנה סגל

המונח מופיע לראשונה בתיאור שכתבה סגל ב-1950 על מטופל סכיזופרני שהתייחס לסמלים כאל הדברים שהם מייצגים; "הערות על יצירת סמלים" (1957) הפך אותו לתאוריה של האופן שבו סמלים נוצרים.

מתוך הערות על יצירת סמלים (1957);היבטים אחדים באנליזה של סכיזופרן (1950)

קשרים

1950 הוצג בידי חנה סגל
המונח מופיע לראשונה בתיאור שכתבה סגל ב-1950 על מטופל סכיזופרני שהתייחס לסמלים כאל הדברים שהם מייצגים; "הערות על יצירת סמלים" (1957) הפך אותו לתאוריה של האופן שבו סמלים נוצרים.
1957 נגזר מתוך הזדהות השלכתית
סגל מסבירה את השוויון הסימבולי באמצעות ההזדהות ההשלכתית של קליין: כאשר זו מופרזת, חלק מן האני מזוהה עם האובייקט, ואז הסמל, שהוא יצירה של האני, מזוהה עם האובייקט שהוא מייצג.