מושג
התעלמות סלקטיבית
בתאוריה של הארי סטאק סאליבן, פעולת הביטחון שבה אדם פשוט אינו מבחין באותם חלקים של חווייתו שהיו מעוררים חרדה אילו שם אליהם לב, בלי מאמץ פעיל להרחיקם. בניגוד למה שנתון בדיסוציאציה, מה שנותר מחוץ לקשב בדרך זו קרוב למודעות וניתן לשוב ולהבחין בו בקלות יחסית, וסאליבן ראה בה אחד האמצעים הנפוצים ביותר שבהם מערכת העצמי שומרת על תמונתו של האדם את עצמו ללא שינוי ומונעת ממנו ללמוד מן הניסיון.
התפתחות
ללא תאריך
הוצג בידי הארי סטאק סאליבן
בהקדמתו לספר מ-1946 הודה סאליבן שההרצאות אינן מנסחות את ההתעלמות הסלקטיבית; המסה של פטריק מוּלָהִי הנלווית לספר מציגה אותה על פי הוראתו בעל-פה של סאליבן, והרצאותיו הקליניות המאוחרות מפתחות אותה בהרחבה.
מתוך מחקרים קליניים בפסיכיאטריה (1956)
קשרים
- הוצג בידי הארי סטאק סאליבן
בהקדמתו לספר מ-1946 הודה סאליבן שההרצאות אינן מנסחות את ההתעלמות הסלקטיבית; המסה של פטריק מוּלָהִי הנלווית לספר מציגה אותה על פי הוראתו בעל-פה של סאליבן, והרצאותיו הקליניות המאוחרות מפתחות אותה בהרחבה.
- התפצל מתוך הדחקה
במקום שבו דיבר פרויד על הדחקה, תיאר סאליבן חומר שנשאר מחוץ למודעות מחמת חוסר קשב, או שלא נוסח מעולם משום שלא הועמד בצורה שניתן למסור, ואת הדיסוציאציה שמר למה שהעצמי דוחה באופן פעיל.
חיבורים
- 1956
מבחר מן ההרצאות הקליניות שנשא הארי סטאק סאליבן בפני צוות צ'סטנאט לודג', בית החולים הפסיכיאטרי ברוקוויל שבמרילנד, בין אוקטובר 1942 לאפריל 1946. הספר ראה אור לאחר מותו, בהוצאת W. W. Norton ב-1956, ונמנה לימים ככרך השני של כתביו המכונסים. העורכות, הלן סוויק פרי, מרי לאד גוול ומרתה גיבון, בחרו כ-130,000 מילים מתוך יותר ממיליון, רובן מהרצאות שניתנו בין אפריל לנובמבר 1943. בעוד שספריו האחרים של סאליבן שראו אור לאחר מותו מציגים את התאוריה הבין-אישית של ההתפתחות ואת הריאיון הפסיכיאטרי, ספר זה מראה את הקלינאי המיישם את התאוריה על ההפרעות שהוא פוגש במרפאה. לאחר ניסוח של התאוריה הבין-אישית של ההפרעה הנפשית הוא דן בתהליכים שבהם החרדה נשמרת מחוץ למודעות – התעלמות סלקטיבית, סובלימציה, דיסוציאציה והדינמיזם הפרנואידי – וברגשות, ובהם צרות עין וקנאה, שעשויים להחיש הפרעה קשה. אחר כך הוא קורא את ההיסטריה, האובססיונליות, ההיפוכונדריה, הפסיכוזה המאנית-דפרסיבית, הסכיזופרניה והמצבים הפרנואידיים כדפוסים של חיים בין-אישיים, ומסיים בשימוש בישויות קליניות כמסגרת התייחסות בטיפול ובפסיכותרפיה של חולי סכיזופרניה.
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- מחקרים קליניים בפסיכיאטריה1956מקור לקשר