מושג
תהליך משני
אופן פעולתן של המערכות הקדם-מודעת והמודעת, ומאוחר יותר של האני, שבו האנרגיה קשורה והפריקה נדחית, דבר המאפשר קשב, שיפוט, הסקת מסקנות ופעולה מבוקרת. פרויד העמיד אותו מול התהליך הראשוני ב"פשר החלומות" (1900) וקשר אותו לעקרון המציאות ב-1911: החשיבה נעשית פעולת ניסיון המתבצעת בכמויות קטנות של אנרגיה לפני שהסובייקט פועל בעולם.
התפתחות
1900
הוצג בידי זיגמונד פרויד
בפרק האחרון של "פשר החלומות" פרויד מעמיד מול התהליך הראשוני תהליך שני, מעכב, של המערכת הקדם-מודעת: העירור נקשר, הפריקה נדחית, והמחשבה יכולה לבחון דרכים אל הסיפוק. ב-1911 קשר אותו לעקרון המציאות.
מתוך פשר החלומות (1900);ניסוחים על אודות שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית (1911)
קשרים
- 1900 הוצג בידי זיגמונד פרויד
בפרק האחרון של "פשר החלומות" פרויד מעמיד מול התהליך הראשוני תהליך שני, מעכב, של המערכת הקדם-מודעת: העירור נקשר, הפריקה נדחית, והמחשבה יכולה לבחון דרכים אל הסיפוק. ב-1911 קשר אותו לעקרון המציאות.
- 1900 ניצב כנגד תהליך ראשוני
שני התהליכים מוגדרים זה מול זה: בתהליך הראשוני האנרגיה חופשית ומבקשת פריקה מיידית בדרך הקצרה ביותר, באמצעות עיבוי והתקה; בתהליך השניוני היא קשורה, הפריקה נדחית, והמחשבה יכולה לבחון את הדרכים אל הסיפוק מול המציאות.
חיבורים
- 1900
ספרו של פרויד על החלום, שיצא בהוצאת דויטיקה בנובמבר 1899 ועליו שנת הדפוס 1900, טוען שהחלום הוא הגשמה מוסווית של משאלה מודחקת. הוא מציג שיטה לפירוש חלומות באמצעות האסוציאציות של החולם, ומבחין בין התוכן הגלוי של החלום לבין מחשבות החלום הסמויות. עבודת החלום הופכת את אלה לזה באמצעות עיבוי, הסטה, שיקולי ייצוגיות ועיבוד משני. הפרק השביעי מציע מודל של המנגנון הנפשי, המורכב ממערכות הלא-מודע, הסמוך-למודע והמודע, עם צנזורה ביניהן ושני אופני פעולה, התהליך הראשוני והתהליך המשני. הספר הוא גם הניסוח הראשון בדפוס של הנושא שפרויד כינה מאוחר יותר תסביך אדיפוס. פרויד הרחיב אותו במהדורות רבות מאוחרות.
- 1911
ניסוחים על אודות שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית
מאמרו הקצר של פרויד משנת 1911 מתאר כיצד הנפש לומדת להביא בחשבון את העולם החיצוני. נקודת המוצא היא ההבחנה שכל נוירוזה מרחיקה את החולה מחלק כלשהו של המציאות. התהליכים הראשוניים, הקדומים יותר, שרדו בלא-מודע ונשמעים לעקרון העונג: הם חותרים לעונג, נסוגים מפני אי-עונג, ובתחילה מספקים צורך באמצעות הזיה של מושאו. רק כשהסיפוק המצופה אינו מגיע נאלץ המנגנון הנפשי לייצג את הנסיבות הממשיות ולחתור לשינוי ממשי, וכך מוצב עקרון המציאות. המאמר מונה את ההסתגלויות הנלוות לכך: קשב, מערכת רישום שהיא חלק מן הזיכרון, שיפוט במקום הדחקה, פריקה מוטורית שהופכת לפעולה, וחשיבה כפעולת ניסוי המאפשרת לדחות את הפריקה. הפנטזיה מתפצלת ונותרת תחת שלטון עקרון העונג. הדחפים המיניים, שנותרים אוטו-ארוטיים ואחר כך נבלמים בתקופת החביון, מתחנכים למציאות מאוחר יותר מדחפי האני, ובכך נוצרת נטייה לנוירוזה. בהמשך דן המאמר בדת, במדע, בחינוך ובאמנות כהסדרים שונים בין שני העקרונות, וקושר את בחירת הנוירוזה לשלב שבו נבלמה ההתפתחות. בסיומו הוא מזהיר שבלא-מודע מציאות המחשבה נחשבת למציאות חיצונית, ולכן על האנליטיקאי לחשב ב'מטבע הנוירוטי'.
- 1915
הארוך במאמריו המטפסיכולוגיים של פרויד משנת 1915, שהתפרסם תחילה בשני חלקים בכתב העת הבינלאומי לפסיכואנליזה רפואית. פרויד טוען שיש להניח קיומם של תהליכים נפשיים לא-מודעים, ומבחין בין שלושה מובנים של המונח לא-מודע: התיאורי, הדינמי והשיטתי, שהאחרון שבהם מתייחס למערכות הלא-מודע, הסמוך-למודע והמודע ולצנזורות שביניהן. הוא שואל אם יכולים להיות רגשות לא-מודעים, ומתאר את הטופוגרפיה והדינמיקה של ההדחקה במונחים של משיכת השקעות ושל השקעה נגדית. מערכת הלא-מודע אינה מכירה שלילה או ספק, נשלטת בידי התהליך הראשוני על השקעותיו הניידות, אינה כפופה לזמן, ומעמידה את המציאות הנפשית במקום המציאות החיצונית. הפרק האחרון נעזר בדיבורם של חולי סכיזופרניה כדי להבחין בין ייצוגי דבר לייצוגי מילה: הייצוג המודע כולל את שניהם, ואילו הלא-מודע כולל רק את ייצוג הדבר.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- פשר החלומות1900מקור לקשר
- ניסוחים על אודות שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית1911מקור לקשר
- הלא-מודע1915מקור לקשר