מושג
מציאות נפשית
מונח של פרויד למה שיש לו בחיי הנפש של הסובייקט כוחה ועקביותה של מציאות, ובראש ובראשונה משאלות לא-מודעות והפנטזיות הקשורות בהן. לאחר שנטש את תאוריית הפיתוי ב-1897 הגיע למסקנה שלעניין הנוירוזה אין חשיבות רבה לשאלה אם סצנה נחוותה במציאות או שהיא פרי הדמיון: מה שקובע הוא המציאות הנפשית, ולא המציאות החומרית. "הלא-מודע" (1915) מונה את העמדתה במקום המציאות החיצונית בין מאפייני המערכת הלא-מודעת.
התפתחות
1900
הוצג בידי זיגמונד פרויד
בעמודים החותמים של "פשר החלומות" פרויד מדבר על המציאות הנפשית כצורת קיום מיוחדת שאין לבלבל בינה לבין המציאות החומרית. ב"הרצאות מבוא" (הרצאה 23) הוא קובע שבעולם הנוירוזות המציאות הנפשית היא המכרעת.
מתוך פשר החלומות (1900);מבוא לפסיכואנליזה (1917)
קשרים
- 1900 הוצג בידי זיגמונד פרויד
בעמודים החותמים של "פשר החלומות" פרויד מדבר על המציאות הנפשית כצורת קיום מיוחדת שאין לבלבל בינה לבין המציאות החומרית. ב"הרצאות מבוא" (הרצאה 23) הוא קובע שבעולם הנוירוזות המציאות הנפשית היא המכרעת.
חיבורים
- 1900
ספרו של פרויד על החלום, שיצא בהוצאת דויטיקה בנובמבר 1899 ועליו שנת הדפוס 1900, טוען שהחלום הוא הגשמה מוסווית של משאלה מודחקת. הוא מציג שיטה לפירוש חלומות באמצעות האסוציאציות של החולם, ומבחין בין התוכן הגלוי של החלום לבין מחשבות החלום הסמויות. עבודת החלום הופכת את אלה לזה באמצעות עיבוי, הסטה, שיקולי ייצוגיות ועיבוד משני. הפרק השביעי מציע מודל של המנגנון הנפשי, המורכב ממערכות הלא-מודע, הסמוך-למודע והמודע, עם צנזורה ביניהן ושני אופני פעולה, התהליך הראשוני והתהליך המשני. הספר הוא גם הניסוח הראשון בדפוס של הנושא שפרויד כינה מאוחר יותר תסביך אדיפוס. פרויד הרחיב אותו במהדורות רבות מאוחרות.
- 1917
עשרים ושמונה הרצאות שפרויד נשא באוניברסיטת ווינה בסמסטרי החורף של 1915–1916 ושל 1916–1917, בפני קהל של רופאים ושל שומעים שאינם רופאים, ושראו אור בשלושה חלקים בהוצאת הוגו הלר ב־1916–1917. הן נעשו לתיאור הכללי הנקרא ביותר שלו של הפסיכואנליזה. החלק הראשון דן בפעולות כושלות, כמו פלטות פה וטעויות, כמעשים שיש בהם משמעות. החלק השני מציג את תורת החלום: צנזורת החלום, הסמליות, עבודת החלום והגשמת המשאלה. החלק השלישי מציע תורה כללית של הנוירוזות: ממשמעות הסימפטומים, ההתנגדות וההדחקה, דרך חיי המין של האדם, התפתחות הליבידו וארגוניו, הנסיגה והקיבעון והדרכים של יצירת הסימפטום, ועד החרדה, הנרקיסיזם ותורת הליבידו, ולבסוף ההעברה והטיפול האנליטי.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- פשר החלומות1900מקור לקשר
- מבוא לפסיכואנליזה1917מקור לקשר