מושג
שם-האב
בהוראתו של לאקאן, המסמן של האב הסימבולי. אין זה האב הממשי ולא דמותו, אלא פונקציית החוק והאיסור המפרידה את הילד מן האם ומעגנת את הסובייקט בסדר הסימבולי; בצרפתית מהדהדת המילה nom (שם) את המילה non (לא). לאקאן כינה אותו לראשונה בנאום רומא מ-1953, כתמך של הפונקציה הסימבולית. במאמר מ-1958 על טיפול בפסיכוזה ניסח אותו כמטפורה האבהית: שם-האב בא במקום תשוקת האם, ומן ההחלפה הזו נולדת המשמעות הפאלית. לדבריו, דחייתו המוחלטת (forclusion) ממקום האחר, וכישלון המטפורה הנובע ממנה, הם התנאי המהותי של הפסיכוזה ומה שמבדיל אותה מן הנוירוזה. מ-1963 דיבר על שמות-האב בלשון רבים.
התפתחות
1953
הוצג בידי ז׳אק לאקאן
בנאום רומא מ-1953 מצביע לאקאן על שמו של האב כתמך של הפונקציה הסימבולית, המזהה את האב עם החוק. ב-1958 הוא מפתח אותו למטפורה האבהית.
מתוך כתבים (1966)
קשרים
- 1953 הוצג בידי ז׳אק לאקאן
בנאום רומא מ-1953 מצביע לאקאן על שמו של האב כתמך של הפונקציה הסימבולית, המזהה את האב עם החוק. ב-1958 הוא מפתח אותו למטפורה האבהית.
- 1958 נגזר מתוך מטפורה
במאמר מ-1958 על הפסיכוזה נותן לאקאן לשם-האב את צורת נוסחת המטפורה שלו: שם-האב בא במקום תשוקת האם, וכך נולדת המשמעות הפאלית. פסיכוזה מתעוררת כאשר מסמן זה נדחה דחייה מוחלטת והמטפורה האבהית נכשלת.
חיבורים
- 1966
קובץ מאמריו של לאקאן, שראה אור בהוצאת Seuil ב-1966: כרך של כתשע מאות עמודים, המכנס מאמרים וחיבורים שנכתבו במשך שלושה עשורים, בין 1936 ל-1966. נכללים בו הטקסט על שלב המראה שהוצג בציריך ב-1949; נאום רומא מ-1953, «הפונקציה והשדה של הדיבור והלשון בפסיכואנליזה», שכונה המניפסט המכונן של הלאקאניזם; «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957); והמאמר מ-1958 על הטיפול בפסיכוזה. במאמרים אלה מוביל לאקאן את 'החזרה לפרויד' שלו דרך הבלשנות הסטרוקטורלית, קורא את הלא-מודע כבנוי כשפה, ויוצא נגד פסיכולוגיית האגו של הרטמן, קריס ולוונשטיין. הספר היה לרב-מכר בצרפת ועשה את לאקאן ל'פרויד הצרפתי', אך גם קיבע את המוניטין שלו ככותב קשה. התרגום השלם הראשון שלו לאנגלית, מאת ברוס פינק בשיתוף הלואיז פינק וראסל גריג, ראה אור בהוצאת W. W. Norton ב-2006.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- כתבים1966מקור לקשר