מושג
מטפורה
בהוראתו של לאקאן, החלפתו של מסמן אחד במסמן אחר בשרשרת המסמנים, כשהמסמן המוחלף נותר סמוי ומודחק, כך שמן ההחלפה נולדת משמעות חדשה. בהישענו על הבחנתו של יאקובסון בין הקוטב המטפורי לקוטב המטונימי של הלשון, הציג אותה לאקאן כמבנה הלשוני של העיבוי אצל פרויד, כשם שהמטונימיה היא המבנה של ההתקה, ועליה ביסס את נוסחת המטפורה האבהית.
התפתחות
1957
הוצג בידי ז׳אק לאקאן
במאמר «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957, קובץ ב-Écrits) מגדיר לאקאן את המטפורה כמסמן התופס את מקומו של מסמן אחר בשרשרת, כשהמסמן הנסתר נותר קשור לשאריתה, ועושה אותה למבנה של העיבוי ושל הסימפטום.
מתוך כתבים (1966)
קשרים
- 1957 נגזר מתוך עיבוי
המטפורה של לאקאן היא ניסוח מחדש לשוני של העיבוי אצל פרויד. בסמינר XI הוא אומר שנוסחת המטפורה שלו חיונית כדי להראות היכן מופיע הלא-מודע, משום שהעיבוי המסמני יסודי לו.
- 1957 הוצג בידי ז׳אק לאקאן
במאמר «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957, קובץ ב-Écrits) מגדיר לאקאן את המטפורה כמסמן התופס את מקומו של מסמן אחר בשרשרת, כשהמסמן הנסתר נותר קשור לשאריתה, ועושה אותה למבנה של העיבוי ושל הסימפטום.
- 1957 ניצב כנגד מטונימיה
בעקבות יאקובסון, לאקאן עושה את המטפורה ואת המטונימיה לשני הקטבים המנוגדים של פעולת המסמן. המטפורה מחליפה מסמן במסמן וחוצה את הקו המפריד אל המשמעות; המטונימיה מחברת מסמן למסמן ומשאירה את הקו במקומו. את הצמד הוא ממפה על העיבוי ועל ההתקה, ועל הסימפטום ועל התשוקה.
- 1958 הוליד את שם-האב
במאמר מ-1958 על הפסיכוזה נותן לאקאן לשם-האב את צורת נוסחת המטפורה שלו: שם-האב בא במקום תשוקת האם, וכך נולדת המשמעות הפאלית. פסיכוזה מתעוררת כאשר מסמן זה נדחה דחייה מוחלטת והמטפורה האבהית נכשלת.
חיבורים
- 1966
קובץ מאמריו של לאקאן, שראה אור בהוצאת Seuil ב-1966: כרך של כתשע מאות עמודים, המכנס מאמרים וחיבורים שנכתבו במשך שלושה עשורים, בין 1936 ל-1966. נכללים בו הטקסט על שלב המראה שהוצג בציריך ב-1949; נאום רומא מ-1953, «הפונקציה והשדה של הדיבור והלשון בפסיכואנליזה», שכונה המניפסט המכונן של הלאקאניזם; «L'instance de la lettre dans l'inconscient» (1957); והמאמר מ-1958 על הטיפול בפסיכוזה. במאמרים אלה מוביל לאקאן את 'החזרה לפרויד' שלו דרך הבלשנות הסטרוקטורלית, קורא את הלא-מודע כבנוי כשפה, ויוצא נגד פסיכולוגיית האגו של הרטמן, קריס ולוונשטיין. הספר היה לרב-מכר בצרפת ועשה את לאקאן ל'פרויד הצרפתי', אך גם קיבע את המוניטין שלו ככותב קשה. התרגום השלם הראשון שלו לאנגלית, מאת ברוס פינק בשיתוף הלואיז פינק וראסל גריג, ראה אור בהוצאת W. W. Norton ב-2006.
- 1973
ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה
הסמינר שנתן לאקאן ב-1964 באקול נורמל סופרייר, לאחר שהאגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית התנתה את קבלתה של החברה הצרפתית לפסיכואנליזה בהוצאתו מרשימת האנליטיקאים המדריכים. הוא נערך בידי ז'אק-אלן מילר, ראה אור בהוצאת Seuil ב-1973 כספר XI של הסמינר (Le Séminaire), ובאנגלית בתרגומו של אלן שרידן. בפני קהל רחב ופחות מקצועי מבעבר ביקש לאקאן להכניס סדר וקוהרנטיות בארבעה מושגים שעליהם נשענת הפסיכואנליזה: הלא-מודע, החזרה, ההעברה והדחף. הוא פותח בדברים על 'נידויו', ועובר מן השאלה אם הפסיכואנליזה היא מדע אל השאלה איזה מדע יוכל להכיל אותה. הסמינר עוסק בלא-מודע ובחזרה, במבט כאובייקט a, בהעברה ובדחף, ובשדה האחר, שבו נדונים הניכור, האפניזיס והסובייקט המונח כיודע.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה1973מקור לקשר
- כתבים1966מקור לקשר