מושג
הישענות
המונח של פרויד (Anlehnung) לאופן שבו הדחפים המיניים נשענים תחילה על פונקציות שימור העצמי: העונג שבמציצה נוצר מתוך ההזנה לפני שהוא נעשה עצמאי ממנה. המונח משמש גם לבחירת אובייקט אהבה על פי דגם הדמויות שהאכילו את הילד והגנו עליו. לפלאנש ופונטאליס החזירו למרכז את המונח, שהתרגום האנגלי ״anaclisis״ טשטש, ולפלאנש עשה אותו ללב הסברו להיווצרות המיניות מתוך הפונקציות החיוניות. לימים טען שההישענות לבדה אינה מסבירה היווצרות זו בלי הפיתוי מצד המבוגר.
התפתחות
1905
הוצג בידי זיגמונד פרויד
במסה השנייה מתוך ״שלוש מסות על תיאוריית המיניות״ מתאר פרויד את הפעילות המינית הינקותית כנשענת תחילה על הפונקציות המשרתות את שימור העצמי. הדוגמה שלו היא מציצת הילד, שמתחילה ביניקה מן השד ורק מאוחר יותר נעשית עצמאית ממנה.
מתוך שלוש מסות על התיאוריה של המיניות (1905)
1970
פותח בידי ז'אן לפלאנש
״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ (1967) תרגם את ה־Anlehnung של פרויד ל־étayage והחזיר את המונח מן השכחה. בפרק הראשון של ״חיים ומוות בפסיכואנליזה״ (1970) עושה אותו לפלאנש לדגם של היווצרות הדחף המיני: הוא נשען על פונקציה חיונית כמו ההזנה ואז פונה ממנה. מאוחר יותר קבע שההישענות אינה מספיקה בלי הפיתוי מצד המבוגר.
מתוך חיים ומוות בפסיכואנליזה (1970);אוצר המילים של הפסיכואנליזה (1967)
קשרים
- 1905 הוצג בידי זיגמונד פרויד
במסה השנייה מתוך ״שלוש מסות על תיאוריית המיניות״ מתאר פרויד את הפעילות המינית הינקותית כנשענת תחילה על הפונקציות המשרתות את שימור העצמי. הדוגמה שלו היא מציצת הילד, שמתחילה ביניקה מן השד ורק מאוחר יותר נעשית עצמאית ממנה.
- 1970 פותח בידי ז'אן לפלאנש
״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ (1967) תרגם את ה־Anlehnung של פרויד ל־étayage והחזיר את המונח מן השכחה. בפרק הראשון של ״חיים ומוות בפסיכואנליזה״ (1970) עושה אותו לפלאנש לדגם של היווצרות הדחף המיני: הוא נשען על פונקציה חיונית כמו ההזנה ואז פונה ממנה. מאוחר יותר קבע שההישענות אינה מספיקה בלי הפיתוי מצד המבוגר.
- הוליד את דיכאון אנקליטי
שפיץ שאל את המילה 'אנקליטי' ממושג ה-Anlehnung של פרויד, הישענות הדחפים על פונקציות שימור העצמי, שתורגם במהדורה הסטנדרטית כ-anaclisis.
חיבורים
- 1905
שלוש מסות על התיאוריה של המיניות
שלוש המסות של פרויד, שיצאו בהוצאת דויטיקה ב-1905, עוסקות בסטיות המיניות, במיניות הינפנטילית ובתמורות של גיל ההתבגרות. יחד הן טוענות שהדחף המיני קיים מן הינקות, שהוא מורכב מדחפים חלקיים הקשורים לאזורים ארוגניים, ושהוא מגיע לצורתו הגניטלית הבוגרת רק במהלך של התפתחות. במהדורות מאוחרות נוסף תיאור של הארגונים הקדם-גניטליים של הליבידו.
- 1946
דיכאון אנקליטי: חקירה של התהוות מצבים פסיכיאטריים בילדות המוקדמת, II
החלק השני של מחקרו של רנה שפיץ על מצבים פסיכיאטריים בילדות המוקדמת, שנכתב עם קתרין מ. וולף ופורסם ב־The Psychoanalytic Study of the Child בשנת 1946, בהמשך למאמרו על הוספיטליזם. מתוך תצפית בתינוקות במעון של מוסד עונשין, המחברים מתארים תסמונת שהופיעה אצל ילדים שנהנו מקשר טוב עם אמותיהם לפחות בששת חודשי חייהם הראשונים ואז הופרדו מהן. בכי והיצמדות התחלפו בהסתגרות, בירידה במשקל, בנדודי שינה, ברגישות מוגברת למחלות ובירידה במנת ההתפתחות. הם מכנים את התסמונת דיכאון אנקליטי, על שם תלותו של התינוק באם כאובייקט הראשון שלו, ומשווים אותה לדיכאון אצל מבוגרים. המצב חלף כאשר האם שבה בתוך חודשים ספורים, ואילו פרידות ארוכות יותר איימו בנזק מתמשך. המאמר מעמיד את התסמונת לצד ההוספיטליזם: הדיכאון האנקליטי בא בעקבות אובדן חלקי והפיך של האם, וההוספיטליזם בעקבות קיפוח מוחלט ממנה.
- 1967
מילון של מושגי הפסיכואנליזה מאת ז'אן לפלאנש וז'אן-ברטראן פונטאליס, שהוכן במשך שמונה שנים ביוזמת דניאל לגאש ויצא לאור ב־1967 בהוצאת Presses universitaires de France, בסדרה Bibliothèque de psychanalyse שבעריכת לגאש. התרגום האנגלי של דונלד ניקולסון-סמית, The Language of Psycho-Analysis, יצא בהוצאת Hogarth Press ב־1973. פרויד שב ותיקן את התיאוריה שלו ומעולם לא קיבע אותה בשיטה סופית, ולכן במקום הגדרות יבשות כל ערך מתחקה אחר האופן שבו מושג נוצר והשתנה בכתביו, מבסס את התיאור בקטעים הרלוונטיים ומציג את קשייו. הערכים, בסדר אלפביתי, משתרעים מ״תגובה מפרקת״ (abreaction) ועד ״עיבוד״ (working-through), וכוללים גם מונחים של אנליטיקאים מאוחרים יותר, כגון שלב המראה והאובייקט המעברי. כמה מן הערכים החזירו לשימוש מושגים פרוידיאניים שנשכחו, ובראשם après-coup (״לאחר מעשה״) ו־Anlehnung, שתורגם ל־étayage (הישענות). הספר תורגם ליותר מעשרים שפות והיה לספר יסוד.
- 1970
ספרו העיוני הגדול הראשון של לפלאנש, שיצא בהוצאת Flammarion ב־1970 ותורגם לאנגלית, עם מבוא, בידי ג'פרי מלמן בשם Life and Death in Psychoanalysis (הוצאת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, 1976). הוא צמח מן המחקר ל״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ ומבקש ״להעמיד את פרויד לעבודה״, כלומר לקרוא את כתביו כפי שהפסיכואנליזה קוראת את החומר שלה, בחיפוש אחר ההיסטוריה הסמויה והלא-מודעת בחלקה שלהם. מבקרים רבים יישבו את הסתירות אצל פרויד בכפיית שיטה אחידה, גם במחיר ויתור על מושגים מטא-פסיכולוגיים כמו דחף המוות. לפלאנש טוען לעומתם שכל אחד מכמה מונחים פרוידיאניים מכריעים נושא שני מושגים, השייכים לשתי מערכות מושגים יריבות, כך שהמפעל כולו נעשה לשדה פולמוסי מובנה. במקום לבחור בין הגרסאות הוא מפרש אותן יחד, כפי שמפרשים את רכיבי החלום, ומתחקה אחר האופן שבו התגליות הנועזות ביותר של פרויד חומקות ממנו שוב ושוב ומתגלות מחדש. הפרק הראשון עושה את ההישענות (Anlehnung, étayage) לדגם של היווצרות הדחף המיני: הוא נשען על פונקציה חיונית כמו ההזנה ואז פונה ממנה.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- חיים ומוות בפסיכואנליזה1970מקור לקשר
- אוצר המילים של הפסיכואנליזה1967מקור לקשר
- שלוש מסות על התיאוריה של המיניות1905מקור לקשר
- דיכאון אנקליטי: חקירה של התהוות מצבים פסיכיאטריים בילדות המוקדמת, II1946מקור לקשר