גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

מושג

עיבוי

כמה רעיונות או דימויים המתמזגים ליסוד אחד.

התפתחות

  • 1900

    הוצג בידי זיגמונד פרויד

    ב"פשר החלומות" פרויד מציג את העיבוי (Verdichtung) כפעולה הראשונה של עבודת החלום: החלום הגלוי קצר ודל לעומת שפע המחשבות הסמויות שהוא דוחס, וכך כל אחד מיסודותיו נקבע ביתר ומייצג כמה ממחשבות החלום בבת אחת.

    מתוך פשר החלומות (1900)

  • 1905

    פותח בידי זיגמונד פרויד

    מיישם את העיבוי בניתוח קליני של חלום: במקרה דורה הוא מפרש את קופסת התכשיטים שבחלומה הראשון כתוצר של עיבוי והתקה וכפשרה בין זרמים מנוגדים.

    מתוך קטע מתוך אנליזה של היסטריה (1905)

  • 1957

    עובד מחדש בידי ז׳אק לאקאן

    קורא את העיבוי כחפיפה של מסמנים שבה נמצא שדה פעולתה של המטפורה, ואת ההתקה כמטונימיה (״L’instance de la lettre dans l’inconscient״, 1957). בסמינר XI (1964) הוא חוזר ומציג את העיבוי כפעולה מסמנית שתוצאתה מטפורה, ומפנה אל אותו מאמר.

    מתוך ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה (1973)

קשרים

  • 1900 הוצג בידי זיגמונד פרויד
    ב"פשר החלומות" פרויד מציג את העיבוי (Verdichtung) כפעולה הראשונה של עבודת החלום: החלום הגלוי קצר ודל לעומת שפע המחשבות הסמויות שהוא דוחס, וכך כל אחד מיסודותיו נקבע ביתר ומייצג כמה ממחשבות החלום בבת אחת.
  • 1905 פותח בידי זיגמונד פרויד
    מיישם את העיבוי בניתוח קליני של חלום: במקרה דורה הוא מפרש את קופסת התכשיטים שבחלומה הראשון כתוצר של עיבוי והתקה וכפשרה בין זרמים מנוגדים.
  • 1957 עובד מחדש בידי ז׳אק לאקאן
    קורא את העיבוי כחפיפה של מסמנים שבה נמצא שדה פעולתה של המטפורה, ואת ההתקה כמטונימיה (״L’instance de la lettre dans l’inconscient״, 1957). בסמינר XI (1964) הוא חוזר ומציג את העיבוי כפעולה מסמנית שתוצאתה מטפורה, ומפנה אל אותו מאמר.
  • 1957 הוליד את מטפורה
    המטפורה של לאקאן היא ניסוח מחדש לשוני של העיבוי אצל פרויד. בסמינר XI הוא אומר שנוסחת המטפורה שלו חיונית כדי להראות היכן מופיע הלא-מודע, משום שהעיבוי המסמני יסודי לו.

חיבורים

  • 1900

    פשר החלומות

    ספרו של פרויד על החלום, שיצא בהוצאת דויטיקה בנובמבר 1899 ועליו שנת הדפוס 1900, טוען שהחלום הוא הגשמה מוסווית של משאלה מודחקת. הוא מציג שיטה לפירוש חלומות באמצעות האסוציאציות של החולם, ומבחין בין התוכן הגלוי של החלום לבין מחשבות החלום הסמויות. עבודת החלום הופכת את אלה לזה באמצעות עיבוי, הסטה, שיקולי ייצוגיות ועיבוד משני. הפרק השביעי מציע מודל של המנגנון הנפשי, המורכב ממערכות הלא-מודע, הסמוך-למודע והמודע, עם צנזורה ביניהן ושני אופני פעולה, התהליך הראשוני והתהליך המשני. הספר הוא גם הניסוח הראשון בדפוס של הנושא שפרויד כינה מאוחר יותר תסביך אדיפוס. פרויד הרחיב אותו במהדורות רבות מאוחרות.

    Leipzig and Vienna: Franz Deuticke (issued November 1899, with the imprint date 1900) זכויות יוצרים חיי היוצר ועוד 70 שנה נחלת הכלל המחבר או המתרגם האחרון נפטר ב־1939; נחלת הכלל מאז 2010.ארצות הברית נחלת הכלל פורסם ב־1900; נחלת הכלל מאז 1996.

  • 1905

    קטע מתוך אנליזה של היסטריה

    תיאור המקרה של "דורה", צעירה וינאית בת שמונה-עשרה (שזוהתה לימים כאידה באואר), שפרויד טיפל בה כאחד-עשר שבועות בסוף שנת 1900; הוא נכתב ב-1901 ופורסם ב-1905 בכתב העת Monatsschrift für Psychiatrie und Neurologie. דורה סבלה משיעול עצבי, מאובדן קול, מקוצר נשימה וממצבי רוח ירודים, ואביה הביא אותה אל פרויד לאחר שהוריה מצאו מכתב שבו רמזה על כוונה להתאבד. מאחורי הסימפטומים חושף פרויד הסתבכות משפחתית: הרומן של אביה עם גברת ק., וחיזוריו של בעלה, מר ק., שדורה סטרה לו לאחר שהציע לה את עצמו על שפת אגם, ושנשיקתו המוקדמת יותר עוררה בה גועל. פרויד מפרש את הסימפטומים כביטוי של משאלות מיניות מודחקות – אהבה למר ק., התעוררות מחודשת של ההיקשרות הילדית לאב, ובשכבה העמוקה ביותר אהבה לגברת ק. – ומעמיד את תיאור המקרה על פירושם של שני חלומות: בית בוער שממנו האב מציל אותה בעוד האם מבקשת להציל את קופסת התכשיטים שלה, ונדודים בעיר זרה לאחר מות האב. דורה הפסיקה את הטיפול ב-31 בדצמבר. באחרית הדבר תולה פרויד את הכישלון בכך שלא זיהה ולא פירש בעוד מועד את העברת רגשותיה כלפי מר ק. אליו, ומציג לראשונה באופן שיטתי את ההעברה כמהדורה חדשה של דחפים ישנים המופנים אל הרופא.

    Monatsschrift für Psychiatrie und Neurologie זכויות יוצרים חיי היוצר ועוד 70 שנה נחלת הכלל המחבר או המתרגם האחרון נפטר ב־1939; נחלת הכלל מאז 2010.ארצות הברית נחלת הכלל פורסם ב־1905; נחלת הכלל מאז 2001.

  • 1973

    ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה

    הסמינר שנתן לאקאן ב-1964 באקול נורמל סופרייר, לאחר שהאגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית התנתה את קבלתה של החברה הצרפתית לפסיכואנליזה בהוצאתו מרשימת האנליטיקאים המדריכים. הוא נערך בידי ז'אק-אלן מילר, ראה אור בהוצאת Seuil ב-1973 כספר XI של הסמינר (Le Séminaire), ובאנגלית בתרגומו של אלן שרידן. בפני קהל רחב ופחות מקצועי מבעבר ביקש לאקאן להכניס סדר וקוהרנטיות בארבעה מושגים שעליהם נשענת הפסיכואנליזה: הלא-מודע, החזרה, ההעברה והדחף. הוא פותח בדברים על 'נידויו', ועובר מן השאלה אם הפסיכואנליזה היא מדע אל השאלה איזה מדע יוכל להכיל אותה. הסמינר עוסק בלא-מודע ובחזרה, במבט כאובייקט a, בהעברה ובדחף, ובשדה האחר, שבו נדונים הניכור, האפניזיס והסובייקט המונח כיודע.

    Le Séminaire, Livre XI זכויות יוצרים חיי היוצר ועוד 70 שנה מוגן בזכויות יוצרים המחבר או המתרגם האחרון נפטר ב־1981; מוגן עד סוף 2051.ארצות הברית מעמד לא ידוע פורסם ב־1973; טרם נבדקו הודעת זכויות היוצרים וחידושה.

ראו גם

אישים

הערות שוליים

  1. ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה1973מקור לקשר
  2. קטע מתוך אנליזה של היסטריה1905מקור לקשר
  3. פשר החלומות1900מקור לקשר
Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה