מושג
הזדהות תואמת
בתפיסת ההעברה הנגדית של ראקר, הזדהות אמפתית של האנליטיקאי עם החלק המקביל בנפש המטופל: אגו עם אגו, איד עם איד, סופר-אגו עם סופר-אגו. היא נשענת על הפנמה והשלכה, מאפשרת לאנליטיקאי לזהות את חוויית המטופל כחוויה שלו עצמו ומהווה את הבסיס להבנה ולפירוש; ראקר ייחס את מקורה להעברה הנגדית החיובית המעודנת של האנליטיקאי.
התפתחות
1957
הוצג בידי היינריך ראקר
ראקר כינה "הזדהות תואמת" או "הומולוגית" את הזדהותו של האנליטיקאי בכל חלק מאישיותו עם החלק המקביל במטופל (אגו עם אגו, איד עם איד, סופר-אגו עם סופר-אגו). הוא עשה זאת במאמר "המשמעויות והשימושים של העברה נגדית", שהוצג באגודה הפסיכואנליטית הארגנטינאית ב-1953 ופורסם ב-1957.
מתוך המשמעויות והשימושים של העברה נגדית (1957)
קשרים
- 1957 הוצג בידי היינריך ראקר
ראקר כינה "הזדהות תואמת" או "הומולוגית" את הזדהותו של האנליטיקאי בכל חלק מאישיותו עם החלק המקביל במטופל (אגו עם אגו, איד עם איד, סופר-אגו עם סופר-אגו). הוא עשה זאת במאמר "המשמעויות והשימושים של העברה נגדית", שהוצג באגודה הפסיכואנליטית הארגנטינאית ב-1953 ופורסם ב-1957.
חיבורים
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- המשמעויות והשימושים של העברה נגדית1957מקור לקשר